בישראל של שנת 2024, העוני ממשיך להיות אחת הבעיות החברתיות הבוערות ביותר. לפי דו”ח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת", לצד נתוני עמותת עלם, המצב החברתי והכלכלי בישראל מתדרדר, עם השלכות חמורות על כלל האוכלוסייה ובעיקר על משפחות, ילדים ובני נוער. הממצאים מציירים תמונה עגומה של מציאות שבה מספר הולך וגדל של אזרחים נאבקים על קיום בסיסי, בעוד הפערים החברתיים מתרחבים.
1,240,000 ילדים רעבים
על פי הדו"ח, בישראל חיות בעוני 678,200 משפחות (22.3%), המייצגות 2,756,000 נפשות (28.7%), מתוכן 1,240,000 ילדים (39.6%). מדובר בעלייה של כ-150,000 נפשות וכ-40,000 ילדים לעומת השנה הקודמת.
המושג "עוני" מוגדר בצורה שונה במדד האלטרנטיבי לעומת ההגדרה של הביטוח הלאומי. בעוד הביטוח הלאומי מגדיר עוני לפי הכנסה לנפש – 50% מההכנסה החציונית במשק – המדד האלטרנטיבי מתמקד בצרכים ובתנאי מחיה בסיסיים החיוניים לקיום.
בטוח זה יעניין אתכם:
מדד התזונה העולמי חושף: זה הזבל שנכנס לנו לפה
קו העוני האלטרנטיבי מבוסס על עלות מחיה מינימלית של 5,355 שקלים לנפש, וכ-13,617 שקלים למשק בית בן ארבע נפשות. מדובר בעלייה של 5.5% ו-6.9% בהתאמה לעומת השנה שעברה, תוספת שנתית של כ-4,000 שקלים לנפש וכ-10,500 שקלים למשפחה.
הילדים העניים משלמים את המחיר
הדו”ח מצביע על פגיעה קשה בילדים ממשפחות נתמכות סיוע. 44.6% מילדי הנתמכים דיווחו כי הישגיהם הלימודיים נפגעו במידה רבה או רבה מאוד, לעומת 14.1% באוכלוסייה הכללית. כחמישית מהנתמכים דיווחו כי לפחות אחד מילדיהם נשר ממערכת החינוך (22.8%), בעוד 18.9% נאלצו להעביר את ילדיהם לפנימיות בשל המצוקה הכלכלית.
לצד זאת, 84.7% מהמשפחות הנתמכות השיבו כי נאלצו לוותר על פעילויות העשרה, טיולים או חוגים עבור ילדיהם, בעוד 59.4% דיווחו כי אין להם מחשב זמין לצרכי למידה בבית.
ההורים מצמצמים ארוחות
680,500 משפחות בישראל חיות במצב של אי-ביטחון תזונתי (21.1% מהמשפחות), מתוכן 325,700 במצב של אי-ביטחון תזונתי חמור. בקרב ילדים הנתונים קשים אף יותר: 1,075,500 ילדים (34.1%) נמצאים באי-ביטחון תזונתי, מתוכם 627,600 ילדים (19.9%) במצב חמור.
80% מהנתמכים השיבו כי האוכל שקנו לא הספיק להם, ו-62.4% דיווחו כי צמצמו ארוחות או דילגו עליהן בשל מחסור כלכלי. בקרב משפחות עם פעוטות, 50.5% נאלצו לוותר על תחליפי חלב אם בשל יוקר המחיה.
כמה בני נוער בישראל צורכים אלכהול?
לפי דו"ח עמותת עלם לשנת 2024, 45% מבני הנוער שפגשו צוותי העמותה דיווחו על שימוש באלכוהול, 35% סובלים ממצוקות נפשיות ו-30% אינם מבקרים באופן סדיר במוסדות החינוך.
מערך הסיוע של עלם טיפל ביותר מ-10,000 פניות ברשת ופגש יותר מ-13,000 נערים ונערות במהלך השנה. הנתונים מצביעים על כך שבני נוער בסיכון מושפעים עמוקות מהמצב הכלכלי והחברתי, עם פגיעה בלימודים, ברווחה הנפשית ובשילובם החברתי.
קשישים במצוקה: שחור בגיל הזהב
דו”ח “לתת” מצביע גם על מצוקתם של קשישים. 81.7% מנתמכי הסיוע הקשישים חיים בעוני, מתוכם 52.6% במצב של עוני חמור. 34.8% סובלים מאי-ביטחון תזונתי חמור, ו-16.1% נותקו מחשמל בשנה האחרונה עקב אי-עמידה בתשלומים.
96.1% מהקשישים הנתמכים מתמודדים עם מחלות כרוניות, ו-60.4% ויתרו על תרופות או טיפולים רפואיים בשל חוסר יכולת כלכלית.
83% מהציבור מעריכים כי בעקבות המלחמה יגדל מספר העניים בישראל. עם זאת, 76.4% מהציבור סבורים כי הממשלה אחראית לטיפול בעוני, בעוד רק 8.4% סבורים שהיא אכן עושה זאת.
בקרב עמותות הסיוע, 94.2% דיווחו כי לא קיבלו סיוע ממשלתי בעקבות הצרכים שעלו בזמן המלחמה. המימון הממשלתי מהווה 3.2% בלבד מפעילות העמותות.
