ממשלת הקואליציה של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הציגה את תקציבה הראשון לשנה מלאה מאז שאיבדה את הרוב המוחלט בפרלמנט. שרת האוצר, נירמלה סיתארמן, הכריזה על שורת צעדים שנועדו להתמודד עם האטת הצמיחה, עליית המחירים והירידה בצריכה במעמד הביניים בכלכלה השלישית בגודלה באסיה.
לאחר תקופה של צמיחה עולמית חסרת תקדים של יותר מ-8%, הודו עומדת בפני ההתרחבות הכלכלית האיטית ביותר בארבע השנים האחרונות, כאשר השכר נותר קפוא ומחירי המזון הגבוהים מכבידים על ההוצאה הצרכנית ורווחי החברות.
אחת מהבשורות המרכזיות בתקציב היא הקלות מיסים משמעותיות למעמד הביניים. סף הפטור ממס הכנסה הורחב, כך שהכנסה של עד 1.2 מיליון רופי (כ-13,841 דולר) תהיה פטורה לחלוטין ממס, למעט הכנסות מרווחי הון.
כמו כן, נעשו שינויים במדרגות המס שצפויים להותיר יותר כסף בידי האזרחים ולשפר את הצריכה העירונית, מהלך שמתבקש לנוכח הירידה בצריכה הפרטית. עם זאת, ההשפעה הכוללת עשויה להיות מוגבלת, שכן רק 1.6% מההודים משלמים מס הכנסה, כך לפי הנתונים שהוצגו בפרלמנט בשנת 2023.
הממשלה ממשיכה להשקיע בפרויקטי תשתיות ממומנים מהמדינה, שנחשבים כמנוע מרכזי לצמיחה מאז 2020. למרות ירידה בהוצאות בפועל במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה, יעד ההשקעה בתשתיות עודכן כלפי מעלה, מ-11.1 ל-11.2 טריליון רופי (כ-129.18 מיליארד דולר).
הממשלה אף הכריזה על מתן הלוואות ללא ריבית למדינות האיחוד ההודי, על מנת לסייע להן להרחיב את השקעותיהן בפיתוח תשתיות, לרבות כבישים, נמלים ותחבורה ציבורית.
אחד ההיבטים החדשניים בתקציב הוא יעד חדש של הודו להגיע ל-100 ג'יגה-ואט של אנרגיה גרעינית עד 2047. לשם כך, הושקה "תכנית האנרגיה הגרעינית" עם תקציב של 200 מיליארד רופי (כ-2.3 מיליארד דולר), המתמקדת בפיתוח חמישה כורים גרעיניים עצמאיים עד 2033.
במקביל, הודיעה הממשלה על הקלת הרגולציה בענף הביטוח, תוך העלאת תקרת ההשקעות הזרות הישירות בתחום מ-74% ל-100%. המהלך נועד לעודד את ענקיות הביטוח העולמיות להיכנס לשוק ההודי הצומח, מה שעשוי לתרום לגידול בפרמיות הביטוח ולהגברת הרווחיות בענף.
הממשלה הכריזה על הקמת ועדה מיוחדת לבחינת רפורמות רגולטוריות במגזרי התעשייה הלא-פיננסיים, במטרה להפחית את העומס הבירוקרטי ולהקל על עשיית עסקים בהודו. הוועדה צפויה להגיש את המלצותיה בתוך שנה.
תעשיות קטנות ובינוניות, המהוות 35% מהייצור ההודי ומעסיקות מיליוני עובדים, יקבלו תמיכה תקציבית בהיקף של 1.5 טריליון רופי (כ-17.31 מיליארד דולר) במהלך חמש השנים הקרובות. בנוסף, הממשלה מגדילה את הסובסידיות לייצור מקומי ומפחיתה מכסים על חומרי גלם ומוצרים מיובאים בתחומים כמו טקסטיל, טלפונים ניידים ואלקטרוניקה – במטרה לעודד השקעות פרטיות ולהגביר את התחרותיות.
למרות העלאת התקציבים להשקעה בתשתיות ולתמיכה בתעשייה, הממשלה שומרת על יעד הפחתת הגירעון התקציבי. היעד לשנת 2026 הוא צמצום הגירעון ל-4.4% מהתמ"ג, לעומת 4.8% השנה.
סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות עוקבות מקרוב אחר היכולת של הודו לאזן בין השקעה בצמיחה לבין שמירה על גירעון נמוך. ירידה ביחס החוב לתוצר עשויה לשפר את דירוג האשראי של המדינה ולהקטין את עלויות המימון שלה בשווקים הבינלאומיים.
עם סיום הצגת התקציב, עיני השווקים יתמקדו כעת בהחלטות הבנק המרכזי של הודו (RBI), שיתכנס בהמשך החודש לקביעת מדיניות הריבית.
מאז פברואר 2023, הבנק המרכזי שומר על ריבית של 6.5%, אך לנוכח ההאטה בצמיחה והירידה באינפלציה, צפויה בקרוב הפחתת ריבית שתוזיל את עלויות המימון ותמריץ את הפעילות הכלכלית.
בשבוע שעבר הודיע הבנק המרכזי על הזרמת 18 מיליארד דולר למערכת הבנקאות המקומית במטרה להקל על המחסור בנזילות – צעד שנתפס על ידי כלכלנים כשלב מקדים להפחתת ריבית עתידית.