המשרד להגנת הסביבה יצא במהלך חדש ומהפכני – לפחות על הנייר – עם השקעה של 41 מיליון ₪ להצבת 288 מכונות אוטומטיות להחזרת מכלי משקה, הפעם במרחב הציבורי ולא בסופרמרקטים כפי שהיה נהוג. המטרה, כך אומרים, היא להבטיח שכל תושבי המדינה, כולל אלה בפריפריה שנמצאים "מחוץ למעגל", יוכלו להחזיר את הבקבוקים הריקים שלהם וליהנות מהחזרי הפיקדון. כן, גם תושבי הפריפריה יזכו סוף סוף לקחת חלק במאמץ הלאומי למחזור – כי למה שרק תושבי תל אביב ייהנו?
המהלך זוכה לתשבחות מצד השלטון המקומי, ומי לא יברך כשמדובר במימון כמעט מלא לרכישת ותחזוקת המכונות לשלוש שנים? המשרד אפילו הגדיל לעשות והכפיל את התקציב בעקבות הביקוש. כי כשמדובר בכסף חינם, מי לא ירצה לקפוץ על העגלה?
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לא פספסה את ההזדמנות להציג את המהלך כצדק חברתי מהשורה הראשונה. סוף סוף תושבי הפריפריה יזכו להשתתף במהפכת המחזור ולהחזיר מכלים בלי להטריח את עצמם יותר מדי. נגישות לפיקדון לכולם – כי אם אין מחזור, לפחות שיהיה פיקדון. הכסף, דרך אגב, מגיע מהקרן לשמירת הניקיון של המשרד להגנת הסביבה.
יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, הצטרף לחגיגה, והודיע בגאווה שהמהלך הזה יהפוך את המחזור לנגיש לכל תושב בפריפריה, כאילו עד עכשיו זה היה נחלתם של קומץ נבחרים במרכז. "שיפור איכות החיים", הוא אמר, מבלי למצמץ.
גם יו"ר מרכז השלטון האזורי, שי חג'ג', הודה למשרד על המהלך, כאילו המכונות האוטומטיות הללו הן בדיוק מה שתושבי הפריפריה חיכו לו כדי לשנות את חייהם. וכמובן, כי מהי מדינה בלי קצת "צדק סביבתי"?
כך, כשכל המעורבים ממהרים לברך את המהלך ולהציב את הפריפריה במרכז הבמה (שוב), נותר רק לראות האם הצבת כמה מכונות במרחב הציבורי תשפיע באמת על ההרגלים – או שהן יהפכו לעוד אביזר שמפאר את השלטונות המקומיים בלי באמת לשנות את השטח.