הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנת 2025 בהיקף של 607.4 מיליארד שקל, זאת לאחר שהישיבה הקודמת הסתיימה ללא הצבעה. אישור התקציב מגיע על רקע משבר כלכלי וביטחוני, תוך הדגשה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ על הצורך לשמר את חוסנה של הכלכלה הישראלית במקביל לתמיכה במאמץ הביטחוני. על פי הודעת משרד האוצר, התקציב כולל התאמות בהיקף של כ-37 מיליארד שקל, המתמקדות בהגדלת הכנסות וצמצום הוצאות.
בדיוני התקציב עלו חילוקי דעות משמעותיים סביב נושא הקצבאות ודמי הביטוח הלאומי. בסופו של דבר הוחלט לבטל את הקפאת הקצבאות ולהעלות את דמי הביטוח הלאומי – מהלך שיוביל לעלייה של כ-50% בתשלומי הביטוח הלאומי. ההחלטה תכביד במיוחד על השכבות החלשות, ותשפיע באופן ישיר על ההוצאות החודשיות של ציבור רחב.
התקציב כולל גם כספים קואליציוניים בסך 4.1 מיליארד שקל, כאשר חלק מהשרים הביעו התנגדות להיקף הכספים הללו. בהמשך לכך, נקבע כי מנכ”ל משרד ראש הממשלה יידרש להגיש הצעה לסגירת חמישה משרדי ממשלה תוך 30 ימים, אם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו בולם בשלב זה את ההצעה.
במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2025, הוחלט להקפיא את מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי, מה שמוביל בפועל להעלאה של תשלומי המס עבור הציבור העובד. בנוסף, קוצצו הטבות מס על הפקדות לקצבאות הפנסיה, מה שיוביל לפגיעה של כ-7,000 שקל בשנה למשפחה ממוצעת עם שני ילדים, לפי הערכות של פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה.
תקציב 2025 גם מקצה כ-15 מיליארד שקל לשיקום אזור הצפון, אך מדובר בפחות ממחצית הסכום שהובטח במקור, שהיה 31 מיליארד שקל. בנוסף, התקציב אינו מבהיר כיצד ינוצלו הכספים, מה שמעלה חשש שהתקציבים הללו יופנו למטרות שאינן קשורות ישירות לשיקום, אלא ישמשו להוצאות אחרות שנכללו במקור בתקציב.
לקראת אישור התקציב, נתניהו הצהיר על חשיבותו של התקציב בשנה זו, המוגדרת כ”שנת מלחמה”. הוא הודה לשר האוצר ולכל המעורבים בעבודה האינטנסיבית על התקציב והוסיף כי על אף שהתקציב הנוכחי אינו כולל את מרכיבי ההתעצמות של ועדת נגל, ההמלצות בתחום זה צפויות להגיע בדצמבר, ואולי ייכנסו לתקציב הנוכחי לפני אישורו הסופי.
סמוטריץ’ הודה גם הוא לצוותי משרד האוצר והצהיר כי התקציב נבנה תחת מגבלות גירעון של 4.3%, וכי כל ההחלטות התקבלו מתוך אחריות כלפי הכלכלה הישראלית ושמירה על אמון השווקים.
