המוזיקאית קורין אלאל, מהיוצרות הגדולות והמוערכות בתרבות הישראלית, הלכה לעולמה הבוקר (חמישי) בבית החולים שיבא בתל השומר, בגיל 69, לאחר מאבק ממושך בסרטן הלבלב. לאורך חמישה עשורים כתבה, הלחינה, שרה והפיקה שירים שהפכו לפסקול של החברה הישראלית.
בהודעה שפרסמו מנהליה של אלאל נכתב: “בצער רב ובכאב עצום אנו מודיעים על פטירתה של קורין אלאל, אהובתנו. אנו מבקשים לשמור ולכבד את פרטיות המשפחה”.
הילדות בתוניסיה והעלייה לישראל
קורין אלאל נולדה בתוניסיה בשנות ה-50, למשפחה יהודית בעלת קשרים ביטחוניים לישראל. אביה של אלאל ניהל קשרים שהובילו את המשפחה לברוח מתוניסיה ולהתחיל מחדש בישראל. עם הגעתם לארץ, התגוררו בבית משפחת אשדות – מה שחיזק את הקשר עם יזהר אשדות, לימים אחד משותפיה המוזיקליים הקרובים ביותר.
כבר בילדותה ניכרה אהבתה למוזיקה. היא החלה לנגן בגיטרה, לכתוב ולהלחין שירים, והשאיפה לעסוק במוזיקה הפכה למרכז חייה.
את שירותה הצבאי החלה בלהקת פיקוד דרום, אך נאלצה לעזוב לאחר שסירבה להשתתף בריקודים כחלק מהמופע. בהמשך הצטרפה לצוות הווי של הנדסה קרבית, שם נרקם קשר עמוק עם יהודית רביץ, שהפכה לאחת מהדמויות המשפיעות ביותר על הקריירה שלה.
במסגרת השירות, עבדה עם היוצרים מתי כספי ואהוד מנור בפרויקט השירים הברזיליים “ארץ טרופית יפה”. שם בלטה לראשונה עם הלהיט “אמור לי”. זה היה הספתח לדרך מוזיקלית עשירה, שבמהלכה השתתפה באלבומו של אריק איינשטיין “ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג’”, לצד רביץ, ושם הקליטה קולות רקע ליצירות מופת כמו “עטור מצחך”.
פריצה בסצנת הרוק הישראלית
בתחילת שנות ה-80 יצאה לקריירת סולו. האלבום הראשון שנשא את שמה כלל את הלהיט “תן לי קצת ממך”, אך הפריצה המשמעותית הגיעה עם אלבומה השלישי, אנטארקטיקה. האלבום כלל שירים כמו “ארץ קטנה עם שפם”, “שיר לשירה” ו”התעשייה האבירית”, והפך אותה לאחת המובילות בסצנת הרוק הישראלית.
באותה תקופה הקליטה גם את השיר “אין לי ארץ אחרת”, שביצעה לראשונה גלי עטרי, והוא הפך לאחד השירים המרגשים והמזוהים עם מחאה ואחדות ישראלית.
אלאל הייתה ידועה כאמנית שמצליחה לגעת בקהל רחב ומגוון – מהמאזין הפשוט ועד אנשי התרבות המובילים במדינה. היא כתבה שירים שנגעו בנושאים אישיים, חברתיים ופוליטיים, תוך שילוב של נועזות, רגישות וסגנון ייחודי.
דברי הספד רבים נשמעו בעקבות מותה של אלאל. נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר: “קורין אלאל הייתה גשר בין דורות, סמל של יצירה ישראלית מקורית ופורצת דרך. שיריה יהדהדו עוד שנים רבות בלבבות כולנו”.
בריאיון משנת 2017 לכתב החרדי ישראל כהן, סיפרה אלאל: “אני מרגישה שהדתיים, החסידים והמאמינים הם כמו המזוזה שלנו החילונים. שלנו ושל כל עם ישראל״.
קורין אלאל הותירה אחריה מורשת תרבותית שאין לה תחליף. יצירותיה ימשיכו להאיר את התרבות הישראלית ולהוות השראה לדורות הבאים. יהי זכרה ברוך.
