במהלך ועידת עוגן שנערכה בתל אביב, חשף החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, תחזית פסימית לגבי סיום שנת 2024, עם גירעון ממשלתי צפוי של 7.5%. לדברי רוטנברג, הגורם המרכזי לגירעון הוא הלחימה המתמשכת, שהובילה לפתיחת התקציב שלוש פעמים במהלך השנה ולהגדלה תקציבית חסרת תקדים.
הגירעון הממשלתי: אתגר שנתי הולך ומעמיק
“המצב הכלכלי הנוכחי של ישראל הוא חסר תקדים,” אמר רוטנברג. “הלחימה המתמשכת והעלויות הביטחוניות העצומות שנלוו לה הם הגורמים המרכזיים לאי היציבות התקציבית. מילואים, רכישות חימושים וסיוע לצבא הם רק חלק מההוצאות העצומות שהכבידו על הקופה הציבורית.”
לדבריו, למרות התחזית הקודרת, ניתן לזהות מגמה חיובית בירידת הגירעון. בעוד שבשיאו עמד על 8.5%, הוא ירד ל-7.9% והצפי הוא סיום השנה ב-7.5%. רוטנברג גם ציין יעד לעתיד: “בשנת 2025, אנו שואפים להגיע לגירעון של פחות מ-5%, במטרה לחזק את אמון השוק ולהבטיח יציבות כלכלית ארוכת טווח.”
עלייה חסרת תקדים בתקציב המדינה
שנת 2024 התאפיינה בפתיחות חוזרות ונשנות של תקציב המדינה, כאשר הממשלה אישרה תוספת של 33 מיליארד שקל, מה שהוביל לתקציב כולל של 620 מיליארד שקל – עלייה של כמעט 20% לעומת התקציב המקורי, שעמד על 514 מיליארד שקל בלבד. הסיוע האמריקאי שאושר בעקבות הלחימה עדיין לא הגיע, מה שהכביד עוד יותר על התקציב.
רוטנברג הוסיף: “המלחמה לא רק גובה מחיר כבד בנפש, אלא גם מציבה אתגר עצום בפני הכלכלה הישראלית. אנו עושים מאמצים אדירים לתכנן את התקציב בצורה מושכלת, אך המציאות מכריחה אותנו לבצע התאמות בתדירות גבוהה.”
עליית תקציב הביטחון: חרב פיפיות
תקציב הביטחון, שהוכרע על ידי ועדת נגל, יעלה באופן קבוע ב-20 מיליארד שקל בשנה לפחות. החשב הכללי הצליח לראשונה להכניס חשב כללי למשרד הביטחון – מהלך שמעיד על בעייתיות בתקצוב בעבר ועל ניסיונות להגדיל את הפיקוח על ההוצאות. עם זאת, החשש הוא שהעלייה המתמדת בתקציב הביטחון תבוא על חשבון תחומים אחרים, כמו חינוך, רווחה ובריאות.
“זו תקופה קשה, שבה לצבא יש כמעט את כל מה שהוא דורש, ואין לנו מרחב תמרון רב,” אמר רוטנברג. “עם זאת, אנו פועלים לשמירה על איזון בין הביטחון לצרכים החברתיים.”
ועידת עוגן: מעבר ממשבר לצמיחה
ועידת עוגן, שהתקיימה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, עסקה בניסיון לשרטט דרך מעבר ממשבר כלכלי וחברתי לצמיחה. הוועידה הפגישה מנהיגים מהמגזר הפיננסי, החברתי והציבורי, שניסו לגבש פתרונות לאתגרים המורכבים העומדים בפני הכלכלה הישראלית.
בין המשתתפים בוועידה הייתה גם שרון כידון, שערכה ראיון עם רוטנברג. במהלך הראיון, הדגיש החשב הכללי את החשיבות של שמירה על איזון תקציבי לצד עמידה באתגרים הביטחוניים: “התקופה הזו דורשת מאיתנו לחשוב מחוץ לקופסה, להפעיל פתרונות יצירתיים ולחזק את האמון הציבורי.”
שנת 2024 תיזכר כשנה של אתגרים כבדים לכלכלה הישראלית. הלחימה המתמשכת, החריגות התקציביות והעלייה הדרמטית בתקציב הביטחון הציבו את ישראל במצב כלכלי קשה, אך לצד זאת ניכרים ניצנים של שיפור. החשב הכללי, יהלי רוטנברג, קורא לכולם להאמין ולהתאזר בסבלנות, תוך תכנון מדויק לשנים הבאות, כדי להבטיח חוסן כלכלי למדינה ולדור הבא.
