סכסוך משפחתי בממלכת קטאר הגיע להכרעת בית המשפט בלונדון: השייח’ חמד בן עבדאללה א-ת’אני, אספן אמנות ובני משפחת המלוכה הקטרית, הפסיד בתביעתו לרכישת היהלום הנדיר “עין האליל” (Idol’s Eye), יהלום במשקל 70 קראט שמקורו במכרות גולקונדה שבהודו.
היהלום, שהתגלתה במאה ה-17, היה בעבר בבעלות הסולטן העות’מאני עבדול חמיד השני ונחשב לאחד מהפריטים ההיסטוריים היוקרתיים בעולם. בתחילת שנות ה-2000, נרכש היהלום על ידי השייח’ סעוד בן מוחמד א-ת’אני, שר התרבות של קטאר בין השנים 1997 ל-2005 ואחד מאספני האמנות הבולטים בעולם.
השייח’ סעוד נפטר ב-2014, והיהלום עבר לניהול חברת Elanus Holdings, השייכת לקרן משפחתית הרשומה בליכטנשטיין. הקרן מחזיקה בנכסי המשפחה והנהנית העיקרית ממנה היא אלמנתו וילדיו של השייח’ סעוד.
לטענת השייח’ חמד בן עבדאללה א-ת’אני, חברת ההשקעות שלו QIPCO קיבלה זכות ראשונים לרכישת היהלום בהסכם הלוואה שנחתם לפני מותו של השייח’ סעוד. בשנת 2020, בעת מגפת הקורונה, נשלח מכתב מטעם עורך דינה של הקרן המשפחתית, שהשייח’ חמד פירש כהסכמה למכירת היהלום תמורת 10 מיליון דולר.
מנגד, נציגי Elanus טענו כי מדובר היה בטעות, וכי מעולם לא התקבלה החלטה למכור את היהלום. בנוסף, מומחים העריכו כי שווי היהלום כיום עשוי להגיע ל-27 מיליון דולר, סכום הגבוה בהרבה מהמחיר שהוצע.
בית המשפט העליון בלונדון, בראשות השופט סיימון בירט, דחה את תביעת השייח’ חמד, וקבע כי מעולם לא התקבלה החלטה חד משמעית למכור את היהלום. בפסק הדין נקבע כי גם אם בן אחד מהמשפחה הביע עניין במכירה, הדבר לא ייחס את הרצון למכור לחברת Elanus, שהיא הבעלים החוקיים של היהלום.
השופט ציין כי למרות שהתיעוד ההיסטורי אינו מושלם, היהלום מיוחס למכרות גולקונדה שבהודו, ונאמר כי בעבר היה בבעלות סולטן עבדול חמיד השני, אחד משליטי האימפריה העות’מאנית האחרונים.
פסק הדין מאשר כי היהלום יישאר בבעלות הקרן המשפחתית של השייח’ סעוד, בעוד השייח’ חמד בן עבדאללה א-ת’אני נאלץ לוותר על תביעתו. הצדדים המעורבים טרם הגיבו להכרעה, אך ברור כי מדובר באחד מהסכסוכים היקרים והממושכים שנערכו בין ענפי משפחת המלוכה הקטרית.
