מסמכים שנתפסו על ידי צה"ל ברצועת עזה חושפים את היקף תכנוני המתקפה של חמאס נגד ישראל, וכוללים בין היתר תוכניות להפלת מגדלים מרכזיים בגוש דן. לפי הדיווח בוושינגטון פוסט, אחת התוכניות שנחשפו כללה הפלת מגדלים, כמו מגדל משה אביב ברמת גן ומגדלי עזריאלי בתל אביב, כאשר המטרה הייתה לייצר פגיעה קשה ברוח האומה הישראלית, בדומה לפיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית. המסמכים מלמדים על הכנה מקיפה מצד חמאס לביצוע תקיפה משמעותית מהצפון, הדרום והמזרח במקביל, תוך שיתוף פעולה עם גורמים אזוריים כמו איראן וחזבאללה.
חמאס, כפי שעולה מהמסמכים, תכנן את המתקפה במלואה חודשים רבים לפני טבח ה-7 באוקטובר, וזיהה את הקרע הפוליטי בישראל בעקבות הרפורמה המשפטית כהזדמנות נוחה לביצוע הפיגוע. המסמכים מצביעים על כך שחמאס העריך כי חוסר היציבות הפנימית בישראל יפגע ביכולתה של המדינה להגיב בצורה מתואמת ומהירה למתקפה רחבת היקף.
התכנון של חמאס לא הסתיים בהפלת המגדלים. לפי המסמכים, אחד היעדים המובהקים היה פגיעה בתשתיות רגישות, דוגמת קווי רכבת, קניונים ובסיסים צבאיים. במסמכים נכתב כי פיצוץ רכבת לאחר העברת חומרי נפץ לתוך עיר גדולה יגרום לנזק אדיר, כאשר המטרה היא לפגוע גם בתחבורה הציבורית וגם באספקת הדלק.
בנוסף, התגלה כי חמאס פנה לאיראן בבקשה לקבלת סיוע כספי וצבאי, בנימוק שביכולתו לחסל את ישראל אם יקבל את התמיכה הנדרשת. למרות הקשרים ההדוקים בין חמאס לאיראן, הפניות כללו בקשות נוספות לתמיכה כספית לצורך בניית יכולות תקיפה מתקדמות יותר.
הפרטים שנחשפו ב"ניו יורק טיימס" כוללים תיעוד מפורט של שנתיים של הכנות אינטנסיביות למתקפה, תוך התייעצות עם איראן וחזבאללה. הפגישות כללו דיונים על התזמון המדויק למתקפה, כאשר במקור התוכנית הייתה אמורה לצאת לפועל בסתיו 2022, אך נדחתה מספר פעמים עקב קשיים בגיוס תמיכה פעילה מצד בעלי הברית האזוריים.
חמאס נקט באסטרטגיה של הטעיית ישראל, כפי שמספר המסמכים מלמדים. משנת 2021 ואילך, חמאס שמר על פרופיל נמוך והימנע מעימותים גדולים עם ישראל, מה שיצר את הרושם כאילו הארגון מעוניין בשקט יחסי. המהלך נועד להטעות את המודיעין הישראלי ולייצר תחושת ביטחון שגויה, כאשר בפועל חמאס הכין את התשתית למתקפה בקנה מידה גדול.
אחד מהאלמנטים המשמעותיים שנחשפו במסמכים הוא המידע על הפגישות החשאיות של חמאס עם איראן וחזבאללה. ביולי 2023 התקיימה פגישה חשאית בלבנון בין בכירי חמאס למפקד בכיר מאיראן, במהלכה ביקש חמאס תמיכה ישירה במתקפה על אתרים אסטרטגיים בישראל. אמנם האיראנים הסכימו בעיקרון לסייע, אך הבהירו כי הם זקוקים לזמן נוסף להתארגנות. לבסוף, חמאס בחר להוציא לפועל את התוכנית ללא תמיכה מלאה מצד איראן, מתוך הבנה שהזמן מוגבל ושיש לנצל את התנאים הפוליטיים הפנימיים בישראל.
עוד התגלה כי מנהיג חמאס בקטאר, אסמאעיל הנייה, היה מעורב במעקב אחר התוכנית כבר מתחילתה, ונמסר לו עדכון מלא על ההכנות. ההנהגה של חמאס בעזה ובקטאר פעלה בתיאום מלא, כאשר הנייה עודכן בכל שלב בתהליך.
המסמכים מדגישים גם את המתח הפנימי בעזה, כאשר חמאס הבין היטב שהתגובה הישראלית תהיה קשה ועלולה לפגוע באוכלוסייה האזרחית. על פי המסמכים, ההנהגה דנה בדרכים להתמודד עם תגובת הציבור בעזה, והוכנה לגלות סלחנות כלפי התוצאות הקשות שיכולות לנבוע מהמתקפה, תוך הנחה כי המתקפה עצמה תזכה לתמיכה רחבה בקרב האוכלוסייה.
הפרטים שנחשפו גם מדגישים את הכשל המודיעיני הישראלי, שנראה כי לא זיהה את ההיקף האמיתי של ההכנות למתקפה. על פי הדיווחים, אף שהיו אינדיקציות לכך שחמאס נערך למתקפה, המודיעין הישראלי לא זיהה את מטרות התקיפה ואת היקף ההכנות.
המסמכים חושפים תמונה רחבה יותר על אופן הפעולה של חמאס, על שיטות העבודה המורכבות שלו, ועל האופן שבו הצליח להטעות את ישראל ולהוציא לפועל את המתקפה.
