בכל ארגון או חברה, האמון בין המנכ”ל לסמנכ”לים הוא אבן יסוד להצלחה. לפני התוצאה, הדרך לא פחות חשובה. בממשלה, ובמיוחד בתקופות של לחימה, הקשר בין ראש הממשלה לשר הביטחון חייב להיות חזק ויציב.
פיטוריו של יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו – הוא מעשה חכם ונבון, גם אם הוא נראה מנותק ולא ראוי.
בניהול ארגונים, האמון בין הדרגים הבכירים מאפשר קבלת החלטות מהירה, תקשורת פתוחה ויישום מדיניות אחיד. כאשר האמון נפגע, התוצאה היא חוסר תיאום, עיכובים בקבלת החלטות ובלבול בקרב העובדים. בממשלה, במיוחד בתקופות של לחימה, חוסר אמון בין ראש הממשלה לשר הביטחון עלול להוביל להשלכות חמורות על הביטחון הלאומי וההשלכות עלולות לעלות בחיי אזרחי ישראל.
בהודעת הפיטורים, נתניהו ציין כי “ביני לבין גלנט התגלו פערים משמעותיים בניהול המערכה, והפערים הללו לוו בהצהרות ובפעולות שמנוגדות להחלטות הממשלה ולהחלטות הקבינט”. הוא הוסיף כי ניסיונותיו לגשר על הפערים לא צלחו, והם אף הגיעו לידיעת הציבור והאויב, מה שפגע בביטחון המדינה.
בניהול מערכה צבאית, ההרמוניה בין הדרגים הבכירים היא קריטית. חוסר תיאום עלול להוביל להחלטות סותרות, לפגוע במורל הכוחות ולהעניק יתרון לאויב. האמון בין ראש הממשלה לשר הביטחון מאפשר קבלת החלטות מושכלת, מהירה ויעילה, המותאמת לאתגרים המשתנים בשדה הקרב.
היחסים בין נתניהו לגלנט פגעו בביטחון ישראל. חילוקי הדעות הפומביים הקרינו חולשה לאוייב והעניקו לו כוח. עכשיו הזמן של ישראל למנף את מינוי שר הביטחון החדש – להמשך הכתישה של אוייבי ישראל, ציר איראן.