המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה פרסמה היום (רביעי) דו”ח מקיף בנושא מבנים בלתי ראויים לשימוש. הדו”ח מצביע על בעיה רחבת היקף: כ-2,500,000 מ”ר של מבנים המוגדרים כ”בלתי ראויים לשימוש” נמצאים בישראל, ופטורים מארנונה מלאה. התופעה יוצרת הפסדים כלכליים כבדים לרשויות המקומיות ומובילה להזנחה עירונית מתמשכת.
עיוות במנגנון הפטור מארנונה
כיום, החוק בישראל מעניק פטור מארנונה למבנים אלו בשלוש תקופות עוקבות: שלוש שנים של פטור מלא, חמש שנים של ארנונה מינימלית, ולאחר מכן פטור מוחלט שאינו מוגבל בזמן. מבנה זה, כך לפי הדו”ח, מעודד בעלי נכסים לדחות את השמשתם מחדש של המבנים, בשונה ממדינות אחרות שבהן מופעלים תמריצים חזקים לתחזוק והשמשה מחדש – כולל קנסות, ארנונה מיוחדת ואף הלאמת נכסים.
נתונים מטרידים בתל אביב וחיפה
על פי מחקר שערכה המועצה בערים תל אביב וחיפה, המצב חמור במיוחד בערים הגדולות:
• בתל אביב נמצאו 119,000 מ”ר של נכסים בלתי ראויים לשימוש, מתוכם 33,000 מ”ר למגורים, עם הפסד הכנסות של כ-17 מיליון ₪ בשנה.
• בחיפה נמצאו 172,000 מ”ר, מתוכם 42,000 מ”ר למגורים, עם הפסד דומה.
מי מחזיק בנכסים?
הדו”ח מציין כי רוב בעלי הנכסים אינם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. בתל אביב, ההכנסה החודשית הממוצעת של בעלי הנכסים הפרטיים נאמדת בכ-25,000 ₪ לחודש, ובחיפה בכ-20,000 ₪ לחודש. חברות המחזיקות בנכסים אלו מציגות מחזורי הכנסות ממוצעים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, מה שמחזק את הטענה שיש צורך במנגנון שיחייב השמשה מחדש.
המלצות מרכזיות לתיקון המצב
המועצה הלאומית לכלכלה מציעה שלושה צעדים מרכזיים לשיפור המצב:
1. הגדרה אחודה ומחייבת בחוק: קביעת קריטריונים ברורים שיאפשרו לרשויות המקומיות לזהות ולהעריך נכסים בלתי שמישים בצורה אחידה.
2. מנגנון דיווח אחיד: יצירת מסד נתונים לאומי שיכלול דיווחים שנתיים על מצב הנכסים, שטחם ובעליהם, כך שיתאפשר ליזמים ובעלי נכסים לגשת למידע ולהאיץ את תהליך ההשמשה.
3. שינוי מנגנון הפטור: קיצור תקופת הפטור המלא לשלוש שנים בלבד, תקופת ארנונה מופחתת לשנתיים, ולאחר מכן – חיוב בארנונה מלאה בהתאם לסיווג הנכס.
יישום המדיניות המוצעת צפוי להוביל להשמשת אלפי מבנים ולהוספת 15,000–20,000 יחידות דיור חדשות באזורים מבוקשים. כמו כן, ההכנסות מארנונה עשויות להכניס עשרות עד מאות מיליוני שקלים בשנה לרשויות המקומיות ולשפר את איכות החיים העירונית.
לדברי יו”ר ועדת הכספים, ח”כ משה גפני, שהוביל לכתיבת הדו”ח: “השמשת הנכסים אינה רק הכרח כלכלי, אלא גם מהלך מוסרי וחברתי. יש לסיים את העיוותים ולעודד בעלי נכסים לפעול למען שיקום המבנים”.
