היעלמותו הדרמטית של הרב צבי קוגן, שליח חב”ד ואחד מעוזרי הרב הראשי באיחוד האמירויות, מעוררת דאגה לא רק בקרב הקהילה היהודית והישראלית, אלא גם בזירה הכלכלית.
בעוד שפרטי האירוע טרם הובהרו במלואם, החשד שמדובר באירוע טרור בהובלת איראן, בשילוב הימלטות החשודים לטורקיה, מציבים אתגר מורכב בפני איחוד האמירויות – מדינה שזכתה בשנים האחרונות למעמד של יעד מרכזי לעסקים ולתיירות ישראלית.
הסכמי אברהם, שנחתמו לפני למעלה מארבע שנים, יצרו פריחה משמעותית ביחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות. מאז, נרשמה עלייה חדה בהיקף הסחר וההשקעות בין המדינות, לצד תנועת תיירות ערה של עשרות אלפי ישראלים. אך כעת, עם חשש לביטחונם האישי של אזרחים ישראלים במדינה, עולה סימן שאלה לגבי יציבות הקשרים הכלכליים הללו.
אירוע כזה, שבו שליח חב”ד נעלם בנסיבות חשודות, עלול להרתיע אנשי עסקים ישראלים, שמזהים את איחוד האמירויות כמרכז השקעות ואחד היעדים המובילים להתרחבות עסקית. “כל מקרה שמערער את תחושת הביטחון האישי עלול להשפיע ישירות על נכונותם של משקיעים לפעול במדינה,” אומר גורם בכיר בענף הסחר הבינלאומי.
החששות מתמקדים בעיקר בתעשיות רגישות כמו טכנולוגיה, פיננסים ונדל”ן, שבהן נוכחות ישראלית משמעותית נרשמה בשנים האחרונות.
בנוסף לעסקים, איחוד האמירויות הפכה ליעד תיירותי פופולרי במיוחד עבור הישראלים. מאז פתיחת הקווים הישירים בין המדינות, זרמו עשרות אלפי תיירים ישראלים למדינה מדי שנה. אירועים ביטחוניים כמו זה, בשילוב אזהרות מסע רשמיות, עלולים להרתיע רבים מלבחור ביעד זה לחופשה.
“ברגע שישראלים מתחילים לחשוש לביטחונם במדינה זרה, יש לכך השפעה ישירה על תנועת התיירות,” מסביר מומחה בתחום. “זה יכול לגרום לירידה משמעותית במספר המבקרים, בעיקר בתקופה שבה האמירויות מנסות לבסס את עצמן כמרכז תיירות גלובלי.”
מעבר להשפעות המיידיות, אירוע כזה עלול להשפיע גם על שיתופי פעולה אסטרטגיים ארוכי טווח. ישראל ואיחוד האמירויות חתמו על מספר הסכמים משמעותיים בתחומי האנרגיה, הטכנולוגיה והחקלאות, אך אירוע בטחוני חמור עלול לעכב פרויקטים משותפים ולהפחית את נכונות הצדדים להעמיק את הקשרים.
כמדינה שמתיימרת להיות מוקד גלובלי לעסקים ולתיירות, איחוד האמירויות מחויבת להציג פתרונות מהירים ומשמעותיים למקרים כאלה. החקירה הנרחבת שהחלה, יחד עם שיתוף הפעולה עם המוסד הישראלי, מהווים צעד חשוב, אך לא מספק.
על המדינה להציג צעדים ברורים שיחזקו את תחושת הביטחון בקרב תושבים זרים ואנשי עסקים, כמו הגברת האבטחה סביב מוסדות יהודיים וקהילות זרות, והבטחת מעקב הדוק אחר גורמי טרור.
