טיקטוק, פלטפורמת המדיה החברתית הפופולרית, מתקרבת צעד נוסף לקראת איסור פעילותה בארה”ב. בית המשפט לערעורים בארה”ב פסק ביום שישי לאשר חוק המחייב את חברת ByteDance הסינית למכור את טיקטוק לבעלות שאינה סינית עד ה-19 בינואר, או להתמודד עם איסור פעילות מוחלט במדינה.
בפסק הדין, ציין השופט דאגלס גינסבורג כי “הנטל נובע מהאיום המסחרי של סין על הביטחון הלאומי של ארה”ב״, לדבריו, ״הממשלה האמריקאית שניסתה למצוא פתרון חלופי במשך שנים”. טיקטוק, מצדה, טוענת כי מכירה אינה אפשרית מבחינה טכנולוגית, מסחרית או משפטית, ותערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.
“האיסור על טיקטוק הונע על ידי מידע שגוי ותיאוריות בלתי מבוססות”, אמר דובר החברה, מייקל יוז. “הוא עלול להשתיק את קולותיהם של למעלה מ-170 מיליון אמריקאים, ובכך לפגוע באופן חמור בזכות לחופש הביטוי”, טען הדובר.
גו׳ ביידן חתם והשאר היסטוריה
המאבק המשפטי סביב טיקטוק נמשך כבר שנים, והגיע לשיאו באפריל האחרון, כאשר הנשיא ג’ו ביידן חתם על חוק המחייב את ByteDance למכור את האפליקציה או לאבד את גישתה למילוני אמריקאיים. החוק זכה לתמיכה רחבה בקונגרס מצד שתי המפלגות, בטענה כי סין עלולה להשתמש בטיקטוק לאיסוף מידע על מיליוני אמריקאים או להפיץ תעמולה דרך הפלטפורמה.
״איסוף מידע על מיליוני אמריקאים״
חברי קונגרס ואנשי ממשל טוענים כי המפלגה הקומוניסטית הסינית “מוכנה לנצל טכנולוגיה לצורך איסוף מידע על ילדים ואזרחים אמריקאים”, כפי שאמר ג’וש גוטהיימר, חבר קונגרס דמוקרטי מניו ג’רזי. החוקרים הממשלתיים לא הציגו ראיות חד-משמעיות לכך שבייג’ינג השתמשה בפלטפורמה למטרות אלו, אך החשש נותר בעינו.
ארגונים לזכויות אזרח וטכנולוגיה, בהם ACLU ו-EFF, מתנגדים לחוק, וטוענים כי הוא מהווה צנזורה בעייתית. במכתב לקונגרס במרץ האחרון, ציינו הארגונים כי חוק פרטיות רחב היקף היה פותר את הבעיה בצורה יעילה יותר, מבלי לפגוע בזכויות המשתמשים.
התאריך הדרמטי: 19 בינואר 2025
טיקטוק, שבה משתמשים כ-170 מיליון אמריקאים – כמחצית מאוכלוסיית המדינה – טוענת כי פעילותה מנותקת מהשפעה סינית. הנתונים של משתמשי ארה”ב, לדבריה, מאוחסנים על ידי חברת Oracle האמריקאית.
אם לא יימצא פתרון, האיסור על טיקטוק ייכנס לתוקפו ב-19 בינואר 2025, וישפיע על מיליוני משתמשים המחפשים חלופות תקשורתיות.
חובה להדגיש כי ההחלטה, שמהווה תפנית במאבק בין ארה”ב לטיקטוק, עשויה לקבוע תקדים עבור מדינות נוספות המתלבטות כיצד להתמודד עם פלטפורמות טכנולוגיות בבעלות זרה. מחר הסיפור הזה יכול להיות רלוונטי גם אלינו אל ישראל.
