האירועים בדרום קוריאה הגיעו לשיאם כשהנשיא יון סוק יאול הכריז על משטר צבאי. בהצהרה מיוחדת טען יון כי הצעד נדרש כדי לשמור על ביטחון המדינה מול האופוזיציה, שלדבריו "תומכת בצפון קוריאה ופוגעת בדמוקרטיה".
הכרזת המשטר הצבאי גררה צעדים דרמטיים, כולל איסור על פעילות פוליטית והתפרצות הצבא לאספה הלאומית (הפרלמנט) בסיאול. הצבא חסם את כניסת המחוקקים וניסה להשתלט על סדר היום הלאומי.
המחוקקים בדרום קוריאה פעלו במהירות להצבעה על ביטול המשטר הצבאי. מתוך 300 חברי פרלמנט, 190 הצביעו פה אחד נגד ההחלטה. החוק במדינה מחייב את הנשיא לכבד את החלטות הפרלמנט.
הפרשנים: "הימור פרוע"
פרשנים מעריכים כי ההחלטה של יון הייתה "הימור פרוע" שעלול להוביל לקריאות להתפטרותו. הפעם האחרונה שבה הכריזה דרום קוריאה על משטר צבאי הייתה ב-1979, בעקבות רצח הדיקטטור פארק צ'ונג הי.
מחוץ לבניין האספה הלאומית התאספו מפגינים רבים שקראו "לבטל את המשטר הצבאי" ו"להגן על הדמוקרטיה".
כעת, כל העיניים מופנות לנשיא יון. אם ימשיך לדבוק במשטר הצבאי, הלחץ הציבורי עלול להוביל להתפטרותו. יון האשים את האופוזיציה בדרום קוריאה בתמיכה בצפון קוריאה, אך לא הצביע על איום ישיר מצפון קוריאה.
המהלך מעמיד במבחן את החוקה הדמוקרטית של דרום קוריאה, שנועדה למנוע ריכוז סמכויות בלתי מוגבלות בידי נשיא המדינה. ההפגנות ההמוניות בסיאול משדרות מסר ברור לנשיא: הציבור תומך בדמוקרטיה ומתנגד למהלך.
