אגנס קלטי, המתעמלת היהודיה – ההונגרייה שהייתה האלופה האולימפית המבוגרת ביותר בעולם, הלכה לעולמה היום בבודפשט בגיל 103.
קלטי, שהצליחה לשרוד את זוועות השואה באמצעות מסמכי זיהוי מזויפים, הפכה לאחת הדמויות החשובות ביותר בהיסטוריה האולימפית של הונגריה ושל העם היהודי.
היא נולדה בשם אגנס קליין ב-9 בינואר 1921 למשפחה יהודית בבודפשט. כילדה, למדה מוזיקה והתעמלות והפכה לצ’לנית מקצועית. בגיל 16 כבר זכתה באליפות ההתעמלות הלאומית הראשונה שלה.
בשנת 1940, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וביטול האולימפיאדה של אותה שנה, קלתי איבדה את האפשרות להתחרות באולימפיאדה. ב-1941, תחת הכיבוש הנאצי, גורשה מהמועדון שבו התאמנה יחד עם כל היהודים. במהלך המלחמה נאלצה להתחבא בכפר בהונגריה בעזרת מסמכי זיהוי מזויפים, בזמן שאביה וקרובי משפחה אחרים נספו באושוויץ.
לאחר המלחמה, קלטי חזרה להתעמלות ולמוזיקה, אך פציעה מנעה ממנה להשתתף באולימפיאדת לונדון 1948. רק בשנת 1952, בגיל 31, התחרתה לראשונה באולימפיאדה בהלסינקי, שבה זכתה במדליית זהב, מדליית כסף ושתי מדליות ארד.
האולימפיאדה המוצלחת ביותר שלה הייתה במלבורן בשנת 1956, שבה זכתה בארבע מדליות זהב ושתי מדליות כסף בגיל 35 – גיל שנחשב חריג להתעמלות תחרותית. תחרויותיה התנהלו במקביל לאירועים הדרמטיים בהונגריה, שבה פלשו הטנקים הסובייטיים ב-1956. קלטי, יחד עם 44 ספורטאים הונגרים נוספים, בחרה לא לחזור למולדתה.
לאחר תקופה קצרה שבה אימנה מתעמלים באוסטרליה, היגרה קלתי לישראל בשנת 1957. בישראל בנתה את תשתית ההתעמלות הלאומית, אימנה את נבחרת ישראל וזכתה בשנת 2017 בפרס ישראל, הכבוד האזרחי הגבוה ביותר במדינה.
אגנס קלטי הלכה לעולמה בבית חולים לאחר שחלתה בדלקת ריאות. היא הותירה אחריה שני בנים, דניאל ורפאל, שנולדו מנישואיה לרוברט בירו, מדריך ספורט הונגרי שפגשה בישראל.
“אני אוהבת את החיים,” אמרה קלטי בראיון לקראת יום הולדתה ה-100. “זה היה שווה לעשות משהו משמעותי בחיים. אני מתרגשת לראות את כל המאמרים שנכתבו עליי.”
