הלילה (שבת) הודיעה סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס על צעד משמעותי שמטלטל את הכלכלה הישראלית – הורדה כפולה של דירוג האשראי של המדינה, עם תחזית שלילית לכלכלה הישראלית בטווח הקצר והארוך. דירוג האשראי של ישראל ירד מרמת A2 לרמה Baa1 (המקבילה לרמת BBB+), מה שמציב את ישראל בקטגוריה של השקעה בסיכון גבוה יותר, לראשונה מזה שנים. ההורדה מלווה בתחזית צמיחה שלילית לעתיד הקרוב, כאשר מודי'ס מצביעה על שורת כשלי מדיניות שנקטה הממשלה, על רקע הגורמים הביטחוניים והפוליטיים שמשפיעים על הכלכלה.
הדו"ח שפרסמה מודי'ס נוקב בביקורת חריפה כלפי התנהלות הממשלה הישראלית, תוך ציון היעדר תכנון לטווח הארוך ואי-נכונות לנקוט בצעדים משמעותיים להפחתת הגירעון התקציבי. הסוכנות מתריעה כי ההתנהלות הכלכלית והפוליטית של הממשלה, בשילוב עם המתיחות הביטחונית המחריפה, מהווים סיכונים ממשיים לפגיעה באיתנותה הפיסקלית של ישראל וליציבות הכלכלית העתידית של המדינה.
רקע:
הורדת הדירוג של מודי'ס מגיעה בעקבות סדרת צעדים דומים מצד סוכנויות דירוג נוספות. בפברואר השנה, הייתה זו מודי'ס שהורידה לראשונה את דירוג האשראי של ישראל, מהלך היסטורי שלא התרחש מאז שנכנסה ישראל לרשימת המדינות המפותחות. בקיץ האחרון, גם סוכנות הדירוג פיץ' הורידה את דירוגה של ישראל, ואילו סוכנות S&P הורידה את דירוגה בחודש אפריל.
השלכות ההורדה:
הורדת דירוג האשראי של ישראל היא יותר מסתם ציון על נייר. החלטה זו עשויה להשפיע באופן ישיר על יכולתה של המדינה לגייס הון בשווקים הבינלאומיים, ועלולה להוביל לעלייה בעלויות המימון של החוב הציבורי. כך, לדוגמה, גיוסי הון על ידי המדינה – בין אם לצורך השקעות בתשתיות, בחינוך או במערכת הבריאות – יהפכו ליקרים יותר, והדבר עשוי להתבטא גם בהעלאת מיסים או קיצוצים בתקציבים חברתיים.
לצד זאת, הורדת הדירוג עלולה גם לפגוע באמון המשקיעים הזרים, מה שיכול להוביל לצמצום השקעות הון חיצוניות, בעיקר בתחומים רגישים כמו ההייטק הישראלי, התעשייה שנחשבת קטר הצמיחה המרכזי של כלכלת ישראל. התעשייה הזו כבר מתמודדת עם קשיים רבים הנובעים מהמצב הביטחוני, ובייחוד על רקע החשש לבריחת מוחות ולצמצום פעילותן של חברות בינלאומיות בישראל.
הביקורת על התנהלות הממשלה:
הדו"ח של מודי'ס לא חוסך בביקורת כלפי הממשלה הנוכחית. אחד הנושאים המרכזיים שהדו"ח מתייחס אליהם הוא היעדר האסטרטגיה הברורה לסיום המלחמה בעזה ולניהול הלחצים הביטחוניים מול חיזבאללה. "ללא תכנון יציב לסיום הלחימה, הכלכלה הישראלית תמשיך לסבול מחוסר וודאות, מה שיקשה על משקיעים ובעלי עסקים להמשיך בפעילות כלכלית נרחבת," נכתב בדו"ח.
מעבר לכך, מודי'ס מדגישה כי המתחים הפנימיים בתוך ישראל, במיוחד העימותים בין הממשלה למוסדות כמו מערכת הביטחון ושירותי הביטחון, יוצרים מצב של חוסר יציבות פנימית. הדו"ח מתייחס ישירות לעיכובים בחקיקה הנוגעת לגיוס חרדים לצה"ל ולביקורת על שר המשפטים יריב לוין, שהחליט לעכב את מינויים של שופטים חדשים, כולל מינוי נשיא חדש לבית המשפט העליון.
השפעת הסיכון הגיאופוליטי:
מודי'ס מצביעה על כך שהסיכון הגיאופוליטי הוא הגורם המרכזי שהוביל להורדת הדירוג. הסלמת הלחימה מול חיזבאללה בצפון והמבוי הסתום ברצועת עזה מקטינים את הסיכויים להשגת הפסקת אש בקרוב. במקביל, הסיכונים הפוליטיים הפנימיים, כמו ההפגנות נגד הרפורמות המשפטיות, מוסיפים לחוסר היציבות הכללית במדינה.
דו"ח מודי'ס מציין כי ישראל מתמודדת עם עלייה דרמטית בסיכון הגיאופוליטי, שעלולה לפגוע ביכולת המדינה לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות. המצב הזה פוגע גם באמון הכלכלי הפנימי והבינלאומי בממשלה, מה שמגביר את החשש מפני פגיעה ארוכת טווח בכלכלה הישראלית.
תחזית כלכלית עגומה:
במבט קדימה, מודי'ס צופה תמונה כלכלית פסימית למדי עבור ישראל. החברה מעריכה כי הסכסוך הצבאי הנוכחי יימשך תקופה ארוכה, דבר שיגרום להיחלשות ניכרת של הכלכלה הישראלית. בעוד שבעבר, לאחר סכסוכים ביטחוניים, ישראל הצליחה להתאושש במהירות יחסית, כעת מודי'ס אינה אופטימית לגבי אפשרות זו. היא צופה התאוששות איטית בהרבה, כאשר גם בטווח הארוך הכלכלה הישראלית עלולה להישאר פגיעה.
החברה מוסיפה כי העלויות הכלכליות של המלחמה המתמשכת, בשילוב עם המתיחות הפוליטית הפנימית, יקשו על הממשלה לייצב את יחס החוב לתוצר, מה שיפגע ביכולת המדינה לנהל תקציב יציב ולמנוע גירעון מתמשך.
ירידה באיכות המוסדות הממשלתיים:
אחת הביקורות החריפות בדו"ח של מודי'ס נוגעת לאיכות המוסדות והממשל של ישראל. הסוכנות טוענת כי המוסדות הממשלתיים, כולל הממשלה עצמה, לא הצליחו להציג תפקוד אפקטיבי מספיק כדי להתמודד עם האתגרים הגוברים. בנוסף, מודי'ס מתריעה מפני שחיקה במוסדות הדמוקרטיים, שעלולה להחליש את יציבות המדינה ולפגוע באמינותה בשווקים הבינלאומיים.
לפי מודי'ס, המשך המאבקים הפנימיים בישראל עלול להשפיע לרעה על איכות קבלת ההחלטות במדינה, מה שמוביל לפגיעה פוטנציאלית נוספת באמון המשקיעים והציבור הרחב.
התגובות
החשב הכללי של ישראל, יהלי רוטנברג, הגיב גם הוא להודעת מודי'ס וטען כי ההחלטה מוגזמת ובלתי מוצדקת. לדבריו, "עוצמת פעולת הדירוג שננקטה לא מתיישבת עם הנתונים הפיסקליים והמאקרו-כלכליים של המשק הישראלי." רוטנברג הדגיש כי למרות האתגרים הביטחוניים, אין הצדקה להחלטת מודי'ס, וקרא לנקיטת צעדים מהירים לאישור תקציב המדינה לשנת 2025. לדבריו, התקציב חייב לכלול מדיניות ברורה לשמירה על גירעון מרבי של עד 4% מהתוצר, ובניית רזרבות פיסקליות יציבות.
