מדינת ישראל נמצאת כבר שנה במלחמת קיום. כיצד תראה הכלכלה הישראלית בשנים הבאות?
Blackcard משרטט את ההשפעות האפשריות של העימות הנוכחי, ומציג מספר תרחישים אשר משרטטים את העתיד הכלכלי של המדינה.
ההשלכות הכלכליות של המלחמה בישראל הן רחבות היקף ומשפיעות על כלל תחומי המשק. Blackcard משרטט את ההשפעות האפשריות של העימות הנוכחי, ומציג מספר תרחישים אשר משרטטים את העתיד הכלכלי של המדינה, בהתאם להחלטות המתקבלות במהלך המלחמה ולאחריה.
פגיעה מיידית בתוצר המקומי
התרחיש הראשון: פגיעה חמורה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) כתוצאה מההאטה בפעילות הכלכלית. הפסקת הייצור במפעלים הנמצאים בקו החזית, פגיעות בתשתיות חיוניות כמו תחבורה וחשמל, והפסקת הפעילות של עסקים רבים יוצרים ירידה חדה בהכנסות המדינה. במקביל, העלייה בהוצאות הביטחון מחמירה את הגירעון התקציבי, וגוררת את הממשלה לחפש מקורות מימון חדשים, כולל אפשרות של העלאת מיסים או קיצוצים בתקציבי רווחה.
בתחום היצוא, קיים תרחיש בו העימות פוגע במוניטין של ישראל כיצרנית טכנולוגיות מתקדמות, וגורם לחשש בקרב לקוחות בינלאומיים לשמר קשרי מסחר עם מדינה במצב לחימה. התעשיות הביטחוניות אמנם נשארות פעילות, אך שאר סקטורים כמו תיירות, חקלאות ותעשייה קלה חווים ירידה בביקוש מצד השוק הבינלאומי.
חוסר ודאות פיננסי והשפעה על השקעות
תרחיש נוסף: פגיעה בשוק ההון המקומי והבינלאומי. בעקבות המלחמה, משקיעים נוטים לפעול בזהירות יתרה, ומעדיפים להשקיע במקומות יציבים יותר. כתוצאה מכך, חברות סטארט-אפ ויזמים עלולים להיתקל בקשיים בגיוס הון, מה שמוביל להאטה בתחום החדשנות.
תופעה זו עלולה לפגוע גם בצמיחה הכלכלית העתידית, אם לא יינקטו צעדים לעידוד השקעות במשק.
בתוך כך, שוק הנדל"ן עלול להיפגע עקב חששות משקיעים, מה שעלול לגרום לירידה במחירי הדירות והשקעות הנדל"ן. בטווח הארוך, ירידה זו עשויה להוביל להאטה בפרויקטים של בנייה, ולהשפיע על תחום התעסוקה בישראל.
חיזוק תחום הטכנולוגיה הביטחונית
אחד התחומים הבודדים שניתן לצפות לו צמיחה אפשרית הוא תחום הטכנולוגיה הביטחונית וההגנה הסייברית. השוק העולמי צפוי להעלות את הביקוש לפתרונות ביטחוניים מתקדמים, הן מצד גופים ממשלתיים והן מצד חברות פרטיות. חברות ישראליות המפתחות טכנולוגיות אלו עשויות למצוא את עצמן במצב של גידול בביקוש, מה שיסייע לחלק מסוים של המשק להתאושש.
עם זאת, חשוב להדגיש כי צמיחה זו אינה מספקת על מנת לאזן את כלל הפגיעות במשק, ויש לפעול במקביל לתכנון רחב היקף של התאוששות כלכלית.
תרחישי התאוששות: הזדמנויות לפיתוח מחדש
צריך לשים לב לאפשרות שהמלחמה תוביל להזדמנויות פיתוח מחדש. תשתיות שנפגעו במהלך המלחמה ידרשו שיקום והקמה מחדש, מה שיכול לייצר גל של השקעות ממשלתיות ופרטיות. תחום הבנייה, התחבורה והאנרגיה יזכה להתמקדות מחודשת, כאשר הממשלה תידרש להוציא סכומי עתק לשיקום האזורים הפגועים.
בתרחיש החיובי ביותר, השקעות אלו יובילו לתחייה כלכלית באזורים מסוימים, ולעידוד תעסוקה והזדמנויות פיתוח. יש לנצל את הצורך בשיקום על מנת לקדם פרויקטים ארוכי טווח, כגון השקעה באנרגיה מתחדשת, שיפור תשתיות דיגיטליות, ועידוד חדשנות במגזר הציבורי והפרטי.
פערים חברתיים ותעסוקה
התרחיש החברתי הכלכלי מדגיש את הפגיעה באוכלוסיות המוחלשות, אשר סובלות יותר מכל משיעור אבטלה גבוה, אובדן פרנסה, והצמצום בהזדמנויות תעסוקה. המלחמה מגבירה את הפערים החברתיים, כאשר המעמד הנמוך סובל באופן ישיר מהשבתת עסקים וירידה בפעילות הכלכלית.
על מנת להתמודד עם הפגיעה באוכלוסיות אלו, מומלץ להפעיל תוכניות חירום שיכללו הכשרות מקצועיות, עידוד יזמות ומתן מענקים לעסקים קטנים שנפגעו מהמלחמה. עם סיום הלחימה, הממשלה תידרש לפתח אסטרטגיות להשבת המובטלים לשוק העבודה, תוך מתן דגש לאזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר.
השקעות בינלאומיות ושיתופי פעולה
במבט לעתיד, יש לציין את החשיבות של שיתופי פעולה בינלאומיים לאחר המלחמה, בעיקר בתחום הביטחוני והטכנולוגי. שיתוף פעולה עם מדינות אחרות בתחום הפיתוח הביטחוני יכול להוות מנוף כלכלי למשק הישראלי. בנוסף, קיימת חשיבות בשיתופי פעולה עם גופים פיננסיים בינלאומיים לצורך גיוס כספים והשקעות שישמשו לשיקום ולפיתוח מחדש של הכלכלה.
תרחיש הקיצון: פגיעה ממושכת והשלכות ארוכות טווח
בתרחיש הפחות אופטימי, קיימת פגיעה ממושכת בכלכלה הישראלית, העלולה להימשך גם מספר שנים לאחר סיום המלחמה. במידה והעימות יימשך זמן רב, והפגיעה בתשתיות ובחיי היומיום תימשך, תיתכן האטה ארוכת טווח בצמיחה הכלכלית. המשק עלול להיכנס למיתון, כשבמקביל תחול ירידה במעמדה של ישראל בזירה הכלכלית העולמית. במצב זה, הממשלה תתקשה לנהל את המשבר הכלכלי והחברתי, ותידרש לפעול באופן מהיר ונחרץ על מנת למנוע משבר עמוק יותר.
