ה”וושינגטון פוסט” סער השבוע במיני-שערורייה שלא מביישת את הסדרה “בית הקלפים”, והכל בגלל החלטה אחת דרמטית של ג’ף בזוס, הבעלים ומנכ”ל אמזון. בימים כתיקונם, העיתון היה תומך רשמית במועמד לנשיאות. הפעם, בזוס החליט “לשמור על עצמאות” ולא להביע תמיכה באף אחד, ובמיוחד לא בקמלה האריס, שנראה שרבים במערכת העיתון התכוונו לתמוך בה.
והתגובות – לא איחרו לבוא. לא פחות מ-200,000 מנויים דיגיטליים ביטלו את מנויים במחאה, והעיתונאים בבית “פוסט” התמלאו כעס ותסכול. כותבים בכירים, כולל כמה שפרשו, הביעו את זעמם בגלוי והטיחו ביקורת נוקבת. מי שהוביל את המחאה הפנימית היה מרטי בארון, עורך לשעבר בעיתון: “אם זה היה קורה לפני שנתיים-שלוש, הייתי עוד אומר ‘אולי יש בזה היגיון’. אבל החלטה כזו, שבועיים לפני הבחירות? זה פשוט לא עקרוני,” טען בארון, ואיתו, כך נראה, רוב המערכת.
ברקע, הכעס המבעבע מתערבב עם תיאוריות קונספירציה שכאילו נלקחו ישר מ”פוקס ניוז”. יש מי שטוען שבזוס לא רצה לעצבן את המפלגה הרפובליקנית, אולי מתוך דאגה לעסקים שלו. אחרים פשוט טוענים שזה “עוד סימן לכך שהתקשורת כבר לא מה שהייתה פעם”. כך או אחרת, ה”וושינגטון פוסט” רואה ירידה דרסטית בכמות המנויים ובאמון הציבור בו, ולא ברור איך הוא מתכוון להחזיר את השעון לאחור.
בינתיים, בזוס ממשיך לדבוק בהצהרתו שהעיתון “שומר על עצמאות”. האם מדובר במהלך מחושב או בטעות היסטורית? לבזוס הפתרונים.
