דו”ח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2023 חושף תמונה מדאיגה של ממדי העוני בישראל, לצד הגדרות ברורות של מה נחשב עוני במדינה. על פי הדו”ח, כ-1.98 מיליון נפשות חיו מתחת לקו העוני בשנת 2023, מתוכן 872.4 אלף ילדים ו-158.5 אלף אזרחים ותיקים. תחולת העוני עמדה על 20.7% בכלל האוכלוסייה, 27.9% בקרב ילדים ו-12.8% בקרב אזרחים ותיקים.
קו העוני מוגדר כהכנסה של 3,324 שקלים לנפש בחודש. עבור יחיד, ההכנסה הדרושה לעבור את קו העוני היא 4,155 שקלים. עבור זוג, הסכום עומד על 6,648 שקלים, ועבור זוג עם שני ילדים מדובר ב-10,637 שקלים. תחולת העוני בקרב האוכלוסייה הערבית הגיעה ל-38.4% בשנת 2023, ירידה קלה מ-38.9% בשנה הקודמת. בקרב האוכלוסייה החרדית, תחולת העוני ירדה ל-33% לעומת 33.9% ב-2022. בקרב יהודים לא-חרדים תחולת העוני עמדה על 14%.
פערים משמעותיים ניכרים בין מחוזות ויישובים. במחוז ירושלים, תחולת העוני בקרב משפחות עמדה על 36.2%. בצפון ובדרום הנתונים עמדו על 22.5% ו-22.6% בהתאמה. בערים כמו מודיעין עילית, ירושלים ובית שמש תחולת העוני הגיעה ל-48.3%, 38.3% ו-36.3%, בהתאמה. בני ברק הציגה תחולת עוני של 30.7%. מנגד, אזורים כמו תל אביב והמרכז הציגו נתונים נמוכים יותר, אם כי גם בהם ישנה אוכלוסייה החיה מתחת לקו העוני.
העלייה המתמשכת ביוקר המחיה בישראל תרמה להעמקת הפערים הכלכליים. כ-26.5% ממשקי הבית דיווחו כי לא הצליחו לממן את כלל הוצאותיהם בשנת 2023. שיעור המוותרים על ארוחה חמה מסיבות כלכליות ירד מ-6.1% ל-5%. בתחום הבריאות, שיעור המוותרים על תרופות מרשם או טיפולים רפואיים בשל מצב כלכלי ירד ב-0.6%.
תשלומי העברה, כגון קצבאות נכות, הבטחת הכנסה ודמי אבטלה, סייעו לצמצום ממדי העוני. קצבת נכות תרמה להפחתת העוני בקרב מקבליה ב-56.2%, וקצבאות הבטחת הכנסה ודמי אבטלה הפחיתו את תחולת העוני בקרב מקבליהן ב-16.4%. מענקי המלחמה שניתנו במהלך שנת 2023, בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, צמצמו את תחולת העוני ב-0.5%. עם זאת, תרומת הממשלה לצמצום העוני עמדה על 35%, נמוך משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD, שעומד על 58%.
מדד ג’יני לאי-שוויון מצביע על כך שישראל ממוקמת גבוה במדד אי-השוויון בהכנסות, לצד מדינות כמו ארצות הברית, מקסיקו וטורקיה. בעשירונים הנמוכים נרשמה עלייה של 10% בהכנסות נטו, לעומת עלייה של 0.8% בלבד בעשירון העליון. ההוצאה החברתית בישראל מהווה 16.6% מהתמ”ג בלבד, נמוכה בכ-0.6% מהממוצע במדינות ה-OECD.
עוני בקרב ילדים ממשיך להיות אחד האתגרים המרכזיים. תחולת העוני בקרב ילדים בישראל גבוהה בכ-88% מהממוצע במדינות ה-OECD, וממקמת את ישראל במקום השני הגבוה ביותר בין המדינות המפותחות, אחרי קוסטה ריקה. באשר לאזרחים ותיקים, תחולת העוני בישראל גבוהה מהממוצע במדינות מפותחות אך נמוכה יותר ממדינות כמו יפן ושוויץ.
במשפחות עם שני מפרנסים, תחולת העוני נמוכה משמעותית, בעוד שבמשפחות עם מפרנס אחד או ללא מפרנסים תחולת העוני גבוהה בהרבה. בקרב העניים, משפחות עם שני מפרנסים היוו רק 24% מכלל העניים, בעוד 47.5% היו משפחות עם מפרנס אחד ו-28.6% משפחות ללא מפרנסים כלל. במגזר היהודי הלא-חרדי, התרומה של גידול במספר המפרנסים לצמצום העוני הייתה משמעותית יותר לעומת המגזר החרדי והערבי, בשל פערים בהכנסה לשעת עבודה ובהיקף המשרה.
העלייה בתחולת העוני במשפחות עם שני מפרנסים הייתה מתונה לאורך השנים, אך במשפחות עם מפרנס אחד או ללא מפרנסים נרשמה מגמת עלייה שנמשכה עד אמצע העשור הקודם, ולאחר מכן ירידה מתונה עד 2020. בשנים 2022 ו-2023 נרשמה עלייה מחודשת בתחולת העוני, המשקפת את ההשפעות הכלכליות של אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה.
