סיפור שבהחלט יכול לשמש כתסריט לסרט מתח מתרחש בימים אלו בניופורט שבוויילס הבריטית, שם ג’יימס הוואלס, מהנדס מחשבים ואחד מחלוצי הביטקוין, מנהל מאבק משפטי יוצא דופן. הוא דורש מעיריית ניופורט לאפשר לו לחפור באתר האשפה המקומי כדי לאתר כונן קשיח שבו, לטענתו, מוחבאים כ-8,000 ביטקוינים בשווי עצום של 682 מיליון יורו. ואם לא – הוא דורש פיצוי של כמעט 600 מיליון יורו.
תחילתו של הסיפור ההזוי
בשנת 2009, כשהביטקוין היה עוד רעיון ניסיוני ולא שם נרדף להון עתק, הוואלס היה בין הראשונים שקפצו על הרכבת הדיגיטלית. במשך שבועות הוא הריץ את המחשב האישי שלו כדי “לכרות” 8,000 מטבעות. אבל תאונה פשוטה – כוס לימונדה שנשפכה על המחשב – גרמה לכך שהנתונים הועברו לכונן חיצוני, ששכב שנים בארון.
בשנת 2013, אשתו לשעבר פינתה כמה שקיות אשפה שהכילו בטעות את הכונן אל המזבלה העירונית. הוואלס הבין את הטעות הגדולה רק כשהביטקוין הפך למטבע מרכזי, ומאז הוא לא מפסיק להילחם כדי לשים יד על מה שהוא רואה כרכושו האבוד.
הוואלס טוען שהעירייה “שומרת רכוש פרטי שלו בלי אישור”, ודורש לאפשר לו חפירה ממוקדת באתר, בתמיכת קרן גידור אמריקאית שמוכנה לממן את הפרויקט בתמורה לחלק מהשלל. לטענתו, בעזרת טכנולוגיות מתקדמות ומומחים, הוא יכול לצמצם את אזור החיפוש ולמנוע נזק סביבתי.
אבל העירייה המקומית רואה את הדברים אחרת. לדברי עו”ד העירייה, “מה שנזרק למזבלה שייך לעירייה”, וכל חפירה תפר את חוקי הסביבה ותסכן את האזור. מעבר לכך, הצעתו של הוואלס לתרום 10% מהביטקוינים לקהילה המקומית נתפסת כ”ניסיון שוחד” שנועד ללחוץ על הרשויות להתעלם מהחוק.
בית המשפט העליון מתלבט
המאבק המשפטי הגיע עד לבית המשפט העליון בבריטניה, שם נדרש השופט להכריע אם יש מקום לדיון מלא בתביעה או לדחות אותה על הסף. ההחלטה עשויה לקבוע תקדים משמעותי: האם יש זכות חוקית לאדם לחפש רכוש שאבד במזבלה, או ששיקולי סביבה ומדיניות ציבורית יגברו?
האם הוואלס יצליח להציל את הונו האבוד, או שהמטמון יישאר קבור לנצח מתחת להררי הפסולת? התשובה אולי מחכה בפרק הבא – או במזבלה של ניופורט.
