מכירת מדליות פרס נובל הפכה לתופעה מרתקת לא רק בזכות הסכומים הכבירים שמשולמים עבורן, אלא גם בשל הסיפורים האישיים שמאחורי המדליות. במקרים רבים, היורשים הם אלו שמקבלים את ההחלטה למכור את המדליות, ולעיתים עושים זאת מסיבות כלכליות טהורות, בעוד שבמקרים אחרים מדובר במניעים פילנתרופיים.
אחת הדוגמאות המעניינות היא מכירת המדליה של דמיטרי מורטוב, עורך העיתון הרוסי נובאיה גזטה, שבחר למכור את מדלייתו כדי לגייס כסף עבור סיוע לילדים שנפגעו מהמלחמה באוקראינה. המחווה הפילנתרופית הזו זכתה לתשומת לב עולמית, והמדליה נמכרה בסכום אסטרונומי של 103.5 מיליון דולר – סכום שעורר לא רק התפעלות, אלא גם דיון על המשמעות והערך המוסרי של פרס נובל בעידן המודרני.
לעומת זאת, לא כל מדליות פרס נובל נמכרות מסיבות כה נאצלות. ג'יימס ווטסון, שהיה שותף בגילוי ה-DNA וזכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1962, מכר את מדלייתו בשנת 2014. ווטסון הצדיק את מכירת המדליה בכך שהכבוד וההכרה שקיבל מהפרס לא מספיקים לתמוך כלכלית בעתידו. המדליה נמכרה תמורת 4.76 מיליון דולר – סכום נכבד אך לא מתקרב לזה של מורטוב. מכירה זו הייתה סמלית במיוחד, שכן ווטסון היה אחד הראשונים למכור מדליה של פרס נובל בעודו בחיים, דבר שנחשב לנדיר ולא אופייני עד אז.
אבל כפי שהוזכר קודם, לא כל המדליות מוצאות בית חדש. המדליה של מוריס מטרלינק, שזכה בפרס נובל לספרות בשנת 1911, לא הצליחה למשוך עניין במכירה פומבית. הכישלון הזה מדגים כי ערכן הכלכלי של המדליות תלוי לא רק בהישג שהן מייצגות, אלא גם במעמדם ובפרסומם של הזוכים עצמם.
עליית הערך של המדליות במכירות פומביות משקפת את ההיבט הכלכלי הגובר של פרסי נובל. בעידן שבו אספנות פריטים היסטוריים ויוקרתיים הפכה לשוק חם ומבוקש, מדליות נובל הפכו לסחורה שאספנים עשירים רואים בהן השקעה נחשקת. כך, מה שהחל כסמל טהור להישגים אקדמיים ומדעיים, עבר טרנספורמציה למוצר שנמדד במונחים כלכליים.
העובדה שמדליות נובל מגיעות למכירות פומביות מעלה גם שאלות לגבי הערכים שעומדים מאחורי הפרסים האלו. מצד אחד, המדליות מעניקות לזוכים הכרה עולמית, אך מצד שני, כשהן נמכרות בכסף רב, מתעוררת שאלה אם הערך הכספי מחליף את הערך המוסרי שהפרסים נועדו לייצג.
התופעה הזו, שבה הישגים אקדמיים ועשייה חברתית הופכים למטבע עובר לסוחר, רק מחדדת את התהייה עד כמה אנו מעריכים היום את הישגי האנושות – האם הכבוד והתהילה שעומדים מאחורי מדליות נובל הם באמת מהותיים, או שאנו חיים בעידן שבו כל דבר, כולל הפרסים היוקרתיים ביותר, יכול להימכר בכסף?
התשובה לכך כנראה תישאר באוויר, אך אין ספק שמכירות מדליות פרס נובל הופכות למוקד עניין – בין אם מדובר באספנים מושבעים, משקיעים חדי עין, או סתם אנשים שמביטים מהצד בתדהמה על הסכומים שמוצעים עבור פרסים שניתנו לאנשים ששינו את פני העולם.
העתיד כנראה ימשיך להפתיע, ומי יודע, אולי המדליה הבאה שתימכר במכירה פומבית תשבור את כל השיאים שהיו לפניה.
