בשנת 2023, נשבר שיא ההגירה למדינות ה-OECD, עם למעלה מ-6.5 מיליון מהגרים שהצטרפו למדינות העשירות הללו – מספר מרשים שכולל הן הגירה קבועה והן הגירה זמנית, ונובע מצורכי עבודה, הצטרפות בני משפחה, והגירה הומניטרית, כך עולה מדו"ח שפורסם היום על ידי ה-OECD.
בעוד שממשלות רבות מנסות לאזן בין הצורך בכלכלת מהגרים לבין הלחצים החברתיים והפוליטיים, הנתונים מצביעים על כך שהגירה הפכה לכלי כלכלי מרכזי במדינות המפותחות.
תלמדו, איך הכסף מניע את ההגירה?
במילים פשוטות, הכסף מדבר. לפי מזכ"ל ה-OECD, מתיאס קורמן, הביקוש הגבוה לכוח עבודה הפך למניע משמעותי של ההגירה למדינות העשירות בשנתיים האחרונות. כשרבים מהמדינות המפותחות מתמודדות עם מחסור חמור בעובדים ועם שינויים דמוגרפיים, מהגרים נתפסים כמרכיב הכרחי להמשך הצמיחה הכלכלית. למעשה, עבור מדינות רבות, הרחבת ההגירה הופכת לגורם חשוב בהתמודדות עם הצרכים הכלכליים שלהן, במיוחד בתחומים כמו סיעוד, חקלאות, בנייה, ושירותים חיוניים אחרים.
לצד זאת, מעסיקים ומנהיגים כלכליים במדינות ה-OECD מביעים תמיכה בהקלת התנאים למהגרים העובדים, כדי לעמוד בביקושים הגוברים. במבט רחב יותר, ניכרת עלייה במספר המהגרים העובדים, כאשר בשנת 2023 נרשמה עלייה של 16% במספר אישורי העבודה, גבוה ב-28% מהרמות שלפני מגפת הקורונה.
מדינות מבוקשות: יעד ההגירה של העשירים
שליש ממדינות ה-OECD דיווחו על רמות שיא של הגירה בשנת 2023, כולל מדינות כמו קנדה, יפן, שווייץ ובריטניה. לפי הדו"ח, בריטניה קיבלה את העלייה הגדולה ביותר במספרי המהגרים, במיוחד במגזר הסיעוד, המתקשה לגייס עובדים מקומיים. במקביל, מדינות כמו דנמרק, ישראל, ניו זילנד ואיטליה רשמו ירידה בהיקפי ההגירה.
למרות האתגרים של קליטה והטמעת מהגרים, מדינות רבות מוכנות להתמודד עם העלויות הכרוכות בכך מתוך רצון לצמיחה כלכלית. כלכלות מתקדמות רואות בהגירה כלי אסטרטגי שמאפשר להן לענות על צורכי העבודה ובכך לחזק את יציבותן הפיננסית.
דו"ח ההגירה מציין את עליית ההגירה ההומניטרית והמשפחתית לצד תנועה חזקה של מהגרים לצורכי עבודה. ההגירה הקבועה עקב איחוד משפחות עלתה ב-18%, בעוד שההגירה ההומניטרית רשמה עלייה של 20% עקב מצבי חירום במדינות העולם השלישי. לצד זה, מספר מבקשי המקלט רשם שיא של 2.7 מיליון בקשות, כשרובם מגיעים ממדינות באמריקה הלטינית, מהמזרח התיכון ומאפריקה.
בארצות הברית, נרשם לראשונה שיא במספר בקשות המקלט שעלה על זה של כלל מדינות אירופה. מדינות ה-OECD העניקו מעמד של פליטים ל-676 אלף בני אדם, המספר הגבוה ביותר מאז 2017, מתוכם 160 אלף מהגרים חדשים שנסעו במסלול התיישבות מסודר, בעיקר בשל מחסור בכוח אדם.
דו"ח ה-OECD מצביע גם על תרומת המהגרים כיזמים. בשנת 2022, 17% מהעצמאים במדינות ה-OECD היו מהגרים, מה שמעיד על צמיחה משמעותית של כ-6% מאז 2006. בנוסף, יזמות מהגרים תורמת ליצירת מקומות עבודה נוספים. בעשר השנים האחרונות נוספו כ-4 מיליון משרות הודות לעסקים שהקימו מהגרים.
נתונים אלה מחזקים את עמדת התומכים בהגירה ככלי לחיזוק הכלכלה, במיוחד במקרים בהם מהגרים מביאים עימם יכולות עסקיות ויוזמה יזמית המועילה לא רק להם, אלא גם לחברה שבה הם משתלבים.
בעוד שהיתרונות הכלכליים ברורים, לא כל הציבור במדינות ה-OECD משתכנע בתרומת ההגירה. העלייה במספר המהגרים עוררה תגובות ציבוריות מעורבות, ולעיתים גם כעס על התוצאות החברתיות והפוליטיות הנלוות לתופעה. בריטניה, למשל, קיבלה חקיקה חדשה המאפשרת גירוש מיידי של מהגרים לא חוקיים למדינות שלישיות כמו רואנדה, וניכר כי המתח סביב ההגירה גובר גם במדינות נוספות כמו קנדה, אוסטרליה וצרפת, המנסות למצוא איזון בין תועלת כלכלית לבין שמירה על אינטרסים ציבוריים וביטחוניים.
המגמה הגוברת של ההגירה למדינות עשירות מראה כי הפתרונות שהמדינות מנסות ליישם היום עשויים להפוך לאתגרים עתידיים. מאבקי תרבות, לחצים על שירותים ציבוריים וחשש מתנודתיות כלכלית הם נושאים שאותם תצטרכנה המדינות להמשיך לנהל בזהירות.
מזכ"ל ה-OECD, מתיאס קורמן, מדגיש כי הגירת עבודה היא קריטית לחיזוק השווקים ולהתמודדות עם מחסור בעובדים, אך מדגיש כי יש גם צורך ברגולציה מתאימה שתשמור על איזון ותמנע השפעות שליליות על השווקים המקומיים והעובדים המקומיים.
כך, נראה כי שנת 2023 מציינת תחילתו של עידן חדש שבו ההגירה הופכת לכלי כלכלי רב עוצמה. האם העולם המפותח יוכל להתמודד עם אתגרי השילוב וההטמעה? זו שאלה שהממשלות יצטרכו לענות עליה בשנים הקרובות, כשברקע מגמות של שינוי דמוגרפי, כלכלה גלובלית תחרותית ורצון ציבורי לאיזון בין צרכים כלכליים לבין שמירה על הזהות המקומית.
