במהלך התקופה האחרונה נחשפו מספר פרשיות הממחישות את מאמצי איראן לגייס אזרחים ישראלים למשימות ריגול וחבלה, תוך שימוש בשיטות מתוחכמות כמו פנייה דרך רשתות חברתיות ורתימת אוכלוסיות פגיעות. הניתוח של המקרים השונים מראה על דפוס פעולה עקבי מצד גורמי המודיעין האיראניים, במטרה לחדור למערכות הביטחון הישראליות ולהשיג מידע רגיש או לבצע פעולות חבלה משמעותיות.
אחד המקרים המרתקים שנחשפו הוא של אלימלך שטרן, צעיר חרדי מבית שמש, אשר נלכד ברשת גיוס איראנית. שטרן, בן 21, פנה לידי סוכן איראני שהשתמש בשם בדוי ב-Telegram. בהתחלה, התבקש שטרן לבצע משימות קלות יחסית, כמו תליית כרזות מאיימות בתל אביב או הפקדת כספים במיקומים שונים בירושלים ותל אביב. עם הזמן, הדרישות החלו להסלים והוא נדרש לבצע פעולות קיצוניות יותר, כמו הצבת ראש חיה כרות בקופסה ואיום ברצח. למרות שסירב לבצע משימות אלימות, הוא השתתף בפעולות אחרות בתמורה לתשלום דיגיטלי, והחשיפה הזו ממחישה את היכולת של איראן לנצל קבוצות פגיעות וצעירים תמימים לצרכיה.
מקרה נוסף נוגע לתושבי רמת גן, ולדיסלב ויקטורסון בן 30 ושותפתו אנה ברנשטיין בת ה-18. השניים פעלו בשירות סוכן איראני שכינה את עצמו "מרי הוסי" וקיבלו הוראות לבצע פעולות חבלה בתמורה לתשלום כספי דיגיטלי. הם נדרשו לבצע משימות כמו ריסוס גרפיטי, הצתת כלי רכב, ואף נדרש מהם לתכנן התנקשות בדמות בכירה בישראל באמצעות רימון יד. המקרה הזה מצביע על מגמת הסלמה ברורה מצד איראן, המשלבת תחילה משימות חבלה פשוטות והדרגתיות, אשר עם הזמן מתפתחות לפעולות מסוכנות הרבה יותר.
איש העסקים מוטי ממן מאשקלון היה מעורב בפרשה חמורה נוספת. ממן, שסבל מבעיות כלכליות, גויס על ידי סוכנים איראניים וביצע מספר פעולות בשירותם. בין היתר, ממן היה אמור לתכנן התנקשות בראשי המדינה, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. למרות שתכניות ההתנקשות לא יצאו לפועל, המקרה מדגים את המוטיבציה של איראן לגייס אזרחים ישראלים ולבצע משימות שמטרתן לזרוע הרס ופחד.
עוד מקרה שחשף את השיטות האיראניות לגיוס היה מעצרו של עדן דבס, אזרח ישראלי שביצע משימות שונות בשירות סוכן איראני. בין המשימות שהוא ביצע: הצבת כרזות הקוראות להפיכה צבאית ויצירת קבוצות טלגרם לגיוס אנשים נוספים. הסוכן האיראני ביקש ממנו להשתמש בטלפון נייד חד פעמי ולהשמיד כל ראיה לתקשורת ביניהם. דבס קיבל תשלום במטבעות קריפטוגרפיים עבור משימות אלו, תוך ניצול הכלים הדיגיטליים שהפכו לאמצעי עיקרי בגיוס ישראלים.
הדפוס המרכזי העולה מהמקרים השונים הוא שימוש נרחב בכלים דיגיטליים לגיוס אזרחים ישראלים. איראן מפעילה רשתות חברתיות כמו Telegram, WhatsApp ו-Instagram לצורך יצירת קשר ראשוני עם אזרחים, תוך שימוש בזהויות בדויות ופרופילים פיקטיביים. המטרות לגיוס הן לרוב אנשים הנמצאים במצוקה כלכלית או חברתית, ולפעמים כאלה שמאמינים כי הפעולות שהם מבצעים אינן מסוכנות בתחילה.
בתחילת התהליך, המשימות המוטלות על המגויסים הן פשוטות יחסית ואינן דורשות מאמצים גדולים, כמו תליית כרזות או הפצת חומרי תעמולה. ככל שהקשר מתקדם, המשימות הופכות למסוכנות יותר, ולעיתים אף מדובר בדרישה לביצוע פעולות חבלה מסוכנות והתנקשויות. תשלום על משימות אלו מתבצע לרוב באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים, מה שמקשה על המעקב הפיננסי ומאפשר הסתרת זהות המעורבים.
שימוש נוסף באסטרטגיות "מלכודת דבש" נחשף גם הוא, כאשר איראן ניסתה בעבר ללכוד חיילים ישראלים באמצעות תמונות וסרטונים מפוברקים במטרה להשיג מהם מידע רגיש. שיטות פסיכולוגיות ואמצעי לחץ מוסתרים מהווים חלק מהמאמצים של איראן להפיל ברשתה אזרחים תמימים או פגיעים.
