בערב ראש השנה תשפ"ה, אוכלוסיית ישראל נאמדת בכמעט 10 מיליון נפש, כולל אוכלוסיית הזרים, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). ישראל ממשיכה להציג גידול אוכלוסייה, גם אם מתון, לצד תנועות דמוגרפיות משמעותיות וחשובות המשפיעות על ההרכב החברתי והדמוגרפי במדינה.
האוכלוסייה בישראל גדלה בשנה האחרונה בכ-118 אלף נפש, גידול המשקף שיעור של 1.2% בשנה. על אף שמדובר בשיעור גידול שנחשב בינוני ביחס לעשורים קודמים, הוא עדיין מצביע על יציבות יחסית במגמת הצמיחה הדמוגרפית של המדינה. המפתח המרכזי לגידול היה ילודה טבעית: בשנה החולפת נולדו כ-183 אלף תינוקות, דבר המראה כי שיעור הילודה בישראל ממשיך להיות מהגבוהים ביותר בעולם המערבי.
במקביל, נתוני התמותה מציגים כי כ-55 אלף תושבים נפטרו במהלך השנה האחרונה, מה שמותיר את ישראל עם גידול טבעי נטו משמעותי של כ-128 אלף איש. נתון זה ממחיש את השפעת תמותת התושבים, יחד עם נתוני ההגירה, על מאזן האוכלוסייה הכללי במדינה.
למרות הגידול באוכלוסייה, אחד הנתונים המעניינים שציינו בלמ"ס הוא מאזן ההגירה השלילי. במהלך השנה האחרונה נגרעו מאוכלוסיית ישראל כ-10 אלף איש כתוצאה ממאזן ההגירה השלילי, שמשקף את העזיבה של יותר תושבים מההגירה הנכנסת. לצד זאת, הנתונים מצביעים על כ-33 אלף עולים חדשים שהצטרפו לאוכלוסייה. עלייה זו, בעיקר ממדינות חבר העמים לשעבר ואירופה, היא חלק בלתי נפרד מהשינויים הדמוגרפיים המתרחשים במדינה.
המאזן השלילי של ההגירה הנטו נובע מעזיבת ישראלים לחו"ל לפרקי זמן ממושכים, או מעבר קבוע למדינות אחרות. תופעה זו מהווה אתגר למדינה, שכן היא מציבה סימן שאלה על השפעת גורמים כלכליים, חברתיים ופוליטיים על רצונם של ישראלים להישאר בארץ.
האוכלוסייה היהודית בישראל מונה כ-7.689 מיליון איש, המהווים 78.6% מהאוכלוסייה. הקבוצה הערבית, הכוללת מוסלמים, נוצרים ודרוזים, מונה כ-2.095 מיליון איש, המהווים 21.4% מהאוכלוסייה. נתון זה משקף את היציבות היחסית בהרכב האוכלוסייה, כאשר שיעור הערבים במדינה נותר יציב במהלך השנים האחרונות.
למרות היציבות בהרכב הדמוגרפי, הפערים בין האוכלוסיות באים לידי ביטוי בתחומים שונים, כולל שיעורי תמותה וילודה, אשר משפיעים על המאזן הדמוגרפי הכולל של ישראל. ילודה גבוהה יותר באוכלוסייה הערבית לעומת האוכלוסייה היהודית מעוררת עניין בנוגע לשינוי אפשרי בהרכב הדמוגרפי העתידי של המדינה.
