המלחמה בישראל עדיין בעיצומה, בדרום, בצפון ובחזיתות נוספות. והסיפור הגדול הוא, שלמרות הכל – הכלכלה הישראל יותר יציבה וחזקה.
דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל למחצית הראשונה של 2024 פורסם אמש והוא חושף את הסוד שמספק את סיפור החוסן הכלכלי של ישראל, על פי הדו״ח הגורם המרכזי הוא התשתיות הכלכליות והפיננסיות שישראל בנתה בעשורים האחרונים כדי להתמודד עם מצבי משבר ולהבטיח עמידות פיננסית, גם תחת אש.
להורדת הדו״ח המלא
על פי הדו”ח של בנק ישראל, המערכת הפיננסית הישראלית הפגינה עמידות בלתי צפויה, תוך הישענות על כריות ביטחון כמו יחס חוב-תוצר נמוך ויתרות מט”ח משמעותיות. ענפים כמו הבנקאות והביטוח נשארים חזקים ומתפקדים עם יחסי הון ונזילות המספקים ביטחון גם בזמנים של אי ודאות חריפה.
יתרות המט”ח הגבוהות, שהגיעו למיליארדי דולרים, הפכו לנכס שמאפשר למערכת הפיננסית לנשום לרווחה, כאשר המערכות שומרות על יציבות ונמנעות ממשברים שעלולים לפגוע בבסיס הכלכלה.
כחלק מהמצב הביטחוני המתוח, סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות הורידו את דירוג האשראי של ישראל, דבר אשר ישפיע על יכולת המדינה לגייס כספים בינלאומיים בריבית נמוכה. אך למרות הסיכון המגולם בירידה זו, הדו”ח מדגיש כי ישראל ממשיכה לשמור על אמון השווקים עם מינוף נמוך ביחס לתוצר הלאומי.
אמנם זו לא הפעם הראשונה בה דירוג האשראי של ישראל חווה טלטלה בעקבות מתחים ביטחוניים, אך מדובר בתמרור אזהרה משמעותי עבור ממשלת ישראל והבנק המרכזי בכל הנוגע לגיוסי הון ומימון פרויקטים עתידיים.
על פי הדו”ח, ענף הנדל”ן ממשיך להוות עוגן עבור המשק הישראלי, כשהאשראי שניתן למגזר זה צמח במחצית הראשונה של 2024. העלייה באשראי לענף זה משקפת את ההתעניינות הציבורית הגבוהה בהשקעות נדל”ן כדרך לשמירת ערך בתקופה של חוסר ודאות.
עם זאת, הבנק המרכזי מזהיר מעלייה קלה בשיעור הפיגור באשראי, בעיקר בקרב חברות בנייה ובענפי עסקים גדולים. העלייה בפיגורים, אף שהיא עדיין בשליטה, מהווה סיכון שיש לעקוב אחריו בקפדנות, במיוחד אם המצב הביטחוני יחריף או יתרחב.
בנוסף, בנק ישראל מזהיר מהשפעת מגמות כלכליות בינלאומיות על ישראל. למרות המורכבויות, מערכת הבנקאות הישראלית נותרה עמידה ומסוגלת לשאת את העלויות שנובעות מתנודות השוק.
המערכת הפיננסית, המתמודדת עם תנאי רקע כלכליים עולמיים לא פשוטים, מגיבה במקביל להשפעות של מגמות מאקרו כמו מלחמות סחר, שינויי מדיניות בריביות מרכזיות, ואי יציבות בשווקים המתעוררים.
הדו”ח מדגיש שהצורך בחיזוק הקשרים הכלכליים עם מדינות נוספות הופך להיות קריטי בעידן זה, במיוחד לנוכח התגברות המתחים הגיאופוליטיים.
בתקופה הנסקרת, מדדי המניות בישראל עלו במתינות, אך רמות התמחור עדיין נחשבות נמוכות ביחס לשווקים בינלאומיים. האם זו הזדמנות למשקיעים או שמא יש בכך איום סמוי? במצב בו ההשקעות בסיכון גבוה נותרות כפתרון עבור אלו המחפשים תשואה, כל טלטלה בשוק עלולה להחמיר את הסיכונים למשקיעים קטנים.
בנק ישראל מזהיר את הציבור ומדגיש את חשיבות הגיוון בתיקי ההשקעות כצעד חשוב להפחתת סיכונים, במיוחד לנוכח תנודתיות בלתי צפויה.
כמו״כ, הדו”ח מצביע על כך שישראל משמרת את כוחה הכלכלי בזכות חוסן מקומי: הצריכה המקומית, האשראי הבנקאי והמדיניות הפיננסית אחראיים רבות לכך שהמשק לא התמוטט בתקופה זו. גם כאשר ההוצאות הממשלתיות על ביטחון הולכות וגדלות, המדינה מצליחה לשמור על קצב פעילות כלכלית יחסית נורמלי.
אם נסכם את הדו״ח, נראה שהמערכת הפיננסית הישראלית מוכנה גם לעתיד הלא ודאי. החוסן שבנק ישראל מציג בדו”ח נובע משילוב של ניהול נכון במשברים, תכנון פיננסי לטווח ארוך וכריות כלכליות שנבנו בשנים של שגשוג.
אולם, כאמור, הדו”ח גם משמש כתמרור אזהרה: כל עוד המצב הביטחוני נמשך, ישנה חובה לתעדף חיזוק מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית תוך התמודדות עם מתחים אזוריים.
