החוב העולמי טיפס לשיא חדש של כמעט 323 טריליון דולר במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2024, כך עולה מדוח ה-Global Debt Monitor שפרסם מכון הפיננסים הבינלאומי (IIF) שבסיסו בוושינגטון. מדובר בזינוק של למעלה מ-12 טריליון דולר בשנה אחת, כאשר מגמת העלייה צפויה להימשך גם בשנים הקרובות.
החוב במדינות מתפתחות מתקרב לשיא חדש של 105 טריליון דולר – כ-245% מהתמ”ג, בהשוואה ל-99 טריליון דולר ברבעון האחרון של 2023.
הדוח מזהיר כי מגמה זו נמשכת בעקבות עלייה בהלוואות ממשלתיות, במיוחד במדינות כמו ניגריה, סין ומקסיקו, שם החוב הממשלתי היווה כ-40% מהעלייה הכוללת בחוב העולמי השנה.
והרי התחזית: 130 טריליון דולר עד 2028
לפי הדוח, החוב הממשלתי העולמי צפוי להגיע ל-130 טריליון דולר עד 2028 – עלייה של כ-35% מהרמות הנוכחיות, שעומדות על כ-95 טריליון דולר. מעבר לכך, התחייבויות הקשורות לאקלים ולמטרות אפס פליטות (net-zero) עשויות להוסיף עוד 38 טריליון דולר לחוב הגלובלי. תחת תרחיש זה, רמות החוב הממשלתיות עשויות להגיע ל-170 טריליון דולר עד 2028.
הרבעון השלישי של 2024 נרשם כעלייה השלישית בגודלה בהיסטוריה בחוב העולמי, לאחר זינוקים חדים שנרשמו ברבעונים השני והרביעי של 2020 בעקבות מגפת הקורונה. ירידה בעלויות ההלוואות וצמצום הפערים בין אגרות חוב ריבוניות ותאגידיות תרמו לעלייה החדה.
ירידה ביוון, צמיחה בארה״ב
הדוח מציין כי לא כל המדינות חוו עלייה חדה בחוב. יוון וטורקיה רשמו ירידות משמעותיות ביחס החוב-תמ”ג שלהן, בעוד מדינות כמו הונגריה, אירלנד, ניגריה, שוודיה וברזיל הובילו בעלייה ביחס החוב-תמ”ג.
אחד הגורמים המרכזיים לעלייה בחוב הוא מה שהדוח מכנה “יוצא הדופן האמריקאי” – צמיחה חזקה בתמ”ג של ארצות הברית, שחיזקה את סנטימנט הסיכון הגלובלי וסייעה לירידה מתונה ביחס החוב-תמ”ג העולמי, שעומד כעת על 326% – ירידה של 30 נקודות אחוז משיא המגפה ב-2020.
הדוח מדגיש את ההשפעה של התחייבויות הקשורות לאקלים על החוב העולמי. לפי ההערכות, יידרשו כ-1.3 טריליון דולר במימון חיצוני מדי שנה עד 2035 כדי לסייע למדינות מתפתחות לעמוד ביעדי האקלים שלהן, תוך דגש על תוצאות ועידת האקלים COP29 שנערכה בבאקו.
מכון הפיננסים הבינלאומי מזהיר כי מתחים גוברים בסחר הגלובלי ושיבושים בשרשראות האספקה עלולים להוביל למחזורי בום-בסט (boom-bust) בשווקים הריבוניים, במיוחד תחת לחצים אינפלציוניים חוזרים. על רקע התחזיות לשנים הקרובות, נדרש מעקב צמוד אחר ההתפתחויות בשווקי החוב העולמי כדי למנוע משברים כלכליים רחבי היקף.
ובישראל: נכון לתחילת שנת 2024, החוב הציבורי של ישראל עומד על כ-62.1% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ”ג), המשקף עלייה של 1.6% לעומת סוף שנת 2022. במונחים נומינליים, החוב גדל ב-8.6%, שהם כ-90 מיליארד שקל, והגיע לרמה של 1.127 טריליון שקל.
תחזיות בנק ישראל מצביעות על עלייה נוספת ביחס החוב לתוצר, הצפוי להגיע ל-67.5% בשנת 2024 ול-68.5% בשנת 2025. עלייה זו נובעת, בין היתר, מהוצאות ביטחוניות מוגברות בעקבות המלחמה.
