חיזבאללה, ארגון הטרור הלבנוני שהוקם לפני כארבעה עשורים, אינו רק איום ביטחוני על ישראל, אלא גם מערך כלכלי מסועף הנתמך על ידי מקורות מימון בינלאומיים מורכבים. הארסנל הצבאי המרשים של הארגון – הכולל טילי שיוט, כלי טיס בלתי מאוישים ורקטות מכל הסוגים – לא נוצר יש מאין. במקום זאת, מדובר במערכת מתוחכמת, הנשענת על כספים המגיעים ממקורות מקומיים, לצד תמיכה גלובלית אסטרטגית, בייחוד מאיראן.
עם השנים, חיזבאללה לא הסתפק רק בכספי התמיכה המגיעים ממדינת האם לבנון. התקציבים המיועדים לשירותים אזרחיים כמו חינוך, בריאות ורווחה, זורמים גם לכיוונים אחרים – למימון פעילות טרור, חימוש וביסוס תשתיות צבאיות. המדינה, המתמודדת עם משברים כלכליים חמורים, הופכת בעצמה לכלי בידי חיזבאללה לניצול המשאבים.
אחת הדרכים המרכזיות בהן משתמש הארגון למימון פעילויותיו היא על ידי יצירת אגודות במעטה תמים, המיועדות להתמודד עם קשיים כלכליים. בפועל, מדובר בתאגידים הנשלטים על ידי מפקדים בחיזבאללה, המנתבים את כספי הציבור למטרות צבאיות. הכספים האלה, שאמורים לשמש לשיקום ולשיפור מצב האזרחים בלבנון, מופנים למימון פעולות טרור, כמו שיגור רקטות על ישראל.

לא רק הכספים שמופנים לפעילות טרור הם בעיה, אלא גם מיקומם. הכספים שמגיעים לארגון מאוחסנים במקומות מפתיעים ומאיימים כאחד – למשל, במתקנים תת-קרקעיים הממוקמים באזורים אזרחיים. רק לאחרונה חשף צה”ל בונקר תת-קרקעי בלב ביירות, מתחת לבית חולים, שם אוחסנו כספים וזהב בשווי עשרות מיליוני דולרים המיועדים למטרות טרור. אירועים אלה הם רק חלק ממערכת רחבה ומסועפת של הונאה כלכלית וניצול תושבי לבנון.
אך התמיכה הכלכלית בחיזבאללה לא מגיעה רק מלבנון עצמה. איראן, שהייתה ועודנה הכוח המרכזי מאחורי חיזבאללה, היא הספונסרית הראשית של הארגון מיום היווסדו. אך מאמצי התמיכה הכלכלית של איראן אינם גלויים לעין, כיוון שהחוקים הבינלאומיים האוסרים על מימון טרור מונעים ממנה להעביר כספים באופן ישיר. במקום זאת, איראן נאלצת לפעול בדרכים עקיפות.
איראן מחלקת את מאמצי המימון לשלושה ערוצים עיקריים. הראשון – מעבר דרך סוריה. באמצעות כוח קודס, מעבירה איראן משלוחי נפט וכספים לחברות הפועלות בשטח סוריה, כמו חברת “BS” של משפחת קטארג’י. חברה זו, העוסקת בייבוא נפט, עובדת בצמוד לחיזבאללה ומפנה עשרות מיליוני דולרים לארגון. המשבר האחרון הגיע ביוני 2024, עם חיסולו של מנהיג החברה, ברון הנפט המרכזי.

הערוץ השני שבו עוברת התמיכה האיראנית הוא הקשרים הדיפלומטיים עם לבנון. דרך השגרירות האיראנית בביירות, מועברים כספים שמקורם במכירות הנפט העצמאיות של כוח קודס, ישירות לידי חיזבאללה. מהלך זה, המתבצע תחת מעטה דיפלומטי, מאפשר לארגון לקבל תמיכה מבלי לעורר חשדות.
בנוסף, איראן וחיזבאללה מקדמים יוזמות כלכליות נוספות, כולל ייבוא גז לסוריה והקמת מפעלים בשטחי איראן, לבנון, תימן וטורקיה. בראש מערכת ההכנסות הזו עמד מחמד ג’עפר קציר, מנהל הכספים של הארגון ומפקד יחידת ההעברות, שחוסל לאחרונה בביירות. קציר ניהל את מקור ההכנסות המרכזי של חיזבאללה במשך שנים, עד שבא לסיומו בקרב עם צה”ל בתחילת אוקטובר.
כלל ערוצי המימון הללו חושפים את מורכבות רשת התמיכה של חיזבאללה, הנמצאת תחת מעקב מתמיד של גופי מודיעין בינלאומיים. בעשורים האחרונים, פיתחה ישראל, באמצעות אגף המודיעין, מערכות מתוחכמות למעקב וזיהוי מקורות המימון של הארגון, ואמש חשפה לציבור את העבירות הגלובליות הנעשות בניגוד לחוק הבינלאומי.
חיזבאללה ואיראן ממשיכות להוביל את פעילות הטרור הגלובלית, אך כעת, עם ההבנה והחשיפה של דרכי המימון וההעברות הכלכליות, המאבק הולך ומתחדד. צה”ל אינו מסתפק במעקב בלבד, והכוחות נערכים למהלכים הבאים שיחלישו עוד יותר את צירי המימון של הארגון.