יום הכיפורים הוא יום מחילה וחשבון נפש, ולכל אחד מאיתנו יש על מה לבקש סליחה.
קבוצה שבאופן תדיר נמנעת מלהתנצל – היא קבוצת המנהיגים, הפוליטיקאים ואנשי השלטון. הם תמיד צודקים ותמיד יודעים הכל.
אולם ברפרוף בהיסטוריה – מצאנו כמה התנצלויות היסטוריות דווקא מפיהם של אלו שבדרך כלל נמנעו מכך. אספנו לכם אותם.
נלסון מנדלה – בקשת סליחה על טעויות של המפלגה
נלסון מנדלה, מנהיג המאבק נגד האפרטהייד וראש ממשלת דרום אפריקה הראשון לאחר סיום האפליה הגזעית, ידע שבקשת סליחה אינה מבטלת את הישגי המאבק, אלא מחזקת את מנהיגותו. במהלך כהונתו, מנדלה הכיר בטעויות שנעשו גם על ידי תנועת הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC), בעיקר בנוגע לפשעים שנעשו תחת מאבק השחרור. בכך הוא ייצר קרקע לפיוס לאומי וחיזק את מעמדו כמנהיג המחפש אחדות ואמת.
יפן בקשת סליחה על מלחמת העולם השנייה
יפן, תחת ראשי ממשלות שונים, ביקשה מספר פעמים סליחה על פשעי מלחמת העולם השנייה. בשנת 1995, ראש הממשלה טומיצ'י מוראיאמה ביקש סליחה בפני העולם על מעשיה של יפן במהלך המלחמה, כולל הכיבושים הקשים ופשעי המלחמה שבוצעו על ידי הכוחות היפניים. בקשת הסליחה הזו, שנחשבת לאחת מהחשובות ביותר בתולדות יפן, סייעה ליצירת יחסים דיפלומטיים טובים יותר בין יפן למדינות השכנות, במיוחד סין וקוריאה הדרומית, שעדיין חוות את השפעת המלחמה.
האפיפיור יוחנן פאולוס השני – בקשת סליחה על מעשי הכנסייה
במשך כהונתו הארוכה, האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקש מספר פעמים סליחה על מעשי הכנסייה הקתולית לאורך ההיסטוריה. בשנת 2000, כחלק מ"חגיגות השנה הקדושה", הוא ביקש סליחה על חלקה של הכנסייה בעוולות רבות, כולל האינקוויזיציה, הפרעות ביהודים והשלטון הקולוניאלי. הוא אמר: "הכנסייה, אם כי קדושה, יודעת שדרך חבריה היא נושאת את הסימנים של חטא." בקשת סליחה זו נחשבת כצעד נועז שגרם לשינוי באופן שבו הכנסייה נתפסת ביחס לעברה.
ביל קלינטון – סליחה בעקבות פרשת מוניקה לוינסקי
בשנת 1998, לאחר שהתגלה הרומן שלו עם מוניקה לוינסקי, נשיא ארה"ב ביל קלינטון פנה לציבור האמריקאי וביקש סליחה. קלינטון הודה כי טעה ושיקר בנוגע למעשיו. בקשת הסליחה של קלינטון והודאתו בטעויותיו היוו חלק מהניסיונות לשקם את אמון הציבור בו בתקופה קשה עבורו ועבור הממשל שלו.
קנצלר גרמניה וילי ברנדט – ירד על הברכיים
אחד מהרגעים המרגשים והמשמעותיים ביותר בהיסטוריה של בקשות הסליחה הפוליטיות התרחש בשנת 1970, כאשר קנצלר גרמניה וילי ברנדט כרע ברך מול האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה. אף שברנדט עצמו היה חלק מהמאבק נגד הנאצים, הוא הבין את החשיבות הסמלית של בקשת סליחה בשם העם הגרמני. מחווה זו נחרתה בזיכרון הקולקטיבי כמחווה עוצמתית של חרטה וכבוד לקורבנות השואה.
